קטגוריות
אירועים דוגן

הרצאה בכנס האגודה לחקר הדתות: הטקסט הסמכותי במסורת הזן

האגודה הישראלית לחקר הדתות היא ארגון צעיר וחשוב. שמחתי לדעת שהכנס המוצלח שנערך בשנה שעברה הפך למסורת, וכי השנה יתקיים כנס נוסף באוניברסיטת בר-אילן. אני חושב שאירועים שכאלה חיוניים לשיח התרבותי-חברתי-פוליטי בארץ: גובה הלהבות של הדיון אודות סוגיות דתיות הוא כה גבוה בימנו, כך שלאירוע שמפגיש בין תורות ודרכים יש מקום חיוני בהרחבת המבט ובהכלת העושר והשוני.

הכנס יתקיים בתחילת החודש (11-12 במרץ) בבר-אילן, כאשר הנושא הוא "כתבי קודש: אופיים ומקומם". הרצאתי תתקיים במושב הראשון, ובה אבחן את מקומו של הטקסט המכונן במסורת הזן. להלן פרטים מלאים על הרצאתי:

שאלת הטקסט הסמכותי במסורת הזן: תפיסת הפרשנות של דוגן

:The Authoritative Text in the Zen Tradition
Inspecting Dōgen’s View of Interpretation

ד"ר איתן בולוקן

בהרצאה זו אבקש לבחון את שאלת הסמכות בקאנון הזן-בודהיסטי, כפי שעולה מכתביו של הנזיר היפני אֶיהֵי דוֹגֶן (永平道元 (1200-53, מייסד אסכולת הסוטו-זן. החל משנת 1227, עת שחזר ממסעות ממושכים בסין ועד למותו, דוגן הקדיש חלק ניכר מפועלו לכתיבת עשרות-רבות של חיבורים הנוגעים לבסיסי הדעת של מסורת הזן, וכן להתקנתנו של קוד נורמטיבי מסועף אשר הסדיר את חיי הקהילה שהתגבשה סביבו.
חיבוריו של דוגן, התקנות שתיקן, כמו גם יומן מסעותיו, אוספי השירה שהותיר אחריו ורישום דרשותיו הרבות – כל אלה מלמדים אודות רצונו הממשי, הכרוך ביצירתיות רבה, לעצב "יש מאין" במרחב הדתי של יפן של ראשית המאה השלוש-עשרה. ואכן, הגותו של דוגן ממזגת בין עיקרים רבים מתוך הקאנון המהאיאני, ומנסחת מחדש את אושיות דרך הזן כפי שהבין אותה. במובן זה, דמותו של דוגן אינה הדמות הרומנטית של מורה הזן, היושב על כרית המדיטציה בדממה נאצלה, מתכחש לשפה ובתוך כך לתקפותם של הכתבים, כי אם דמותו של הפרשן המלומד, המברר והמזקק את בשורתו אל נוכח שיקולים מסורתיים כמו גם ערכיים.
אחת הסוגיות המורכבות בהקשר זה היא שאלת הטקסט הסמכותי כפי שמצטיירת בהגותו של דוגן: כיצד דוגן ראה את סמכותם של הטקסטים המועברים ממורה לתלמיד לאורך הדורות? כיצד הבין את סמכותן של הסוטרות המהאיאניות שעיצבו את אוצר הרעיונות, העקרונות והאידיאלים של המסורת אותה הפיץ ביפן? כיצד ראה את מעשה הפרשנות לסוטרות אלה? האם הבין את מלאכת הפרשנות כתהליך משחזר ומבאר לאוצר ידע סמכותי שניתן בעבר, או שמא כתהליך יצירתי של ניסוח תוכן מקורי, המכיר בסמכות המסורת אך גם פורץ אותה?
כדי להבהיר שאלות אלה, אבקש להתמקד בשתי דרשות מרכזיות שנשא דוגן בפני תלמידיו מנזר קושוג'י שבקיוטו ואשר תועדו באוסף דרשותיו, ה"איהי-קורוקו" 永平広録, וכן לאור העולה מחיבורו "תורת הבודהה" (בוק'יו 仏教) משנת 1242, אשר מכונס באוסף כתבי ה"שובוגנזו" 正法眼蔵.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *