ביום שישי האחרון השתתפתי בפאנל שאורגן על ידי מתנדבי ארגון "בודהיזם בישראל" בסמינר הקיבוצים. נושא המפגש הוגדר כ"בודהיזם: בין האישי והאנושי". יחד איתי השתתפו החברים: יובל אידו טל, אורה סתר והנזיר פניננדו בהיקו.
שאלת היחס בין האישי לאנושי בכל הקשור לתרגול הבודהיסטי (על סוגיו וצבעיו) היא סוגיה אתית מרכזית, ודאי לאור המציאות העכשווית בישראל ובכלל. לכן שמחתי על ההזדמנות לדבר על כך בפני הקהל.
ניתן לצפות בדבריי בקטע הוידאו מצורף להלן. יתר ההרצאות, כולל חלק הדיון עם הקהל, נמצאות בערוץ היוטיוב של "בודהיזם בישראל" ואני מאד ממליץ עליהן.
את הזן היפני לסוגיו נהוג לאפיין כמסורת המשלבת בין התרגולים המובחנים (לכאורה) של ישיבה מוקפדת מחד גיסא, והתנסות בקואן מאידך גיסא. במפגש הנוכחי נבקש לראות את תרגול הישיבה כעמדה שואלת וחוקרת, יצירתית ואף אמיצה, אשר אינה נפרדת מאימון הקואן.
מבין השאלות שנבחן: כיצד מהווה הישיבה המוקפדת מרחב לחירות גדולה? כיצד למידת התנוחה והחזקת הגוף מהווים הזדמנות לרכות, חמלה ויצירתיות? כיצד מהווה הישיבה שאלה חיה – כזו אשר אינה תרה בהכרח אחר מענה או תשובה, אלא מבטאת עמדה אמיצה אל נוכח אי-הידיעה שבחיינו?
יום שבת, ה-17 בדצמבר, בין השעות 9:00-16:30.
קמפוס "ברושים" שבאוני' ת"א. לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן.
ביום שישי ה-9 לדצמבר, אשתתף במפגש במסגרת סדרת המפגשים הוותיקה: "שבילים רבים – דהרמה אחת". נושא המפגש הוא: "בודהיזם – בין האישי לאנושי". זהו נושא מורכב, אקטואלי מאד, ואני בטוח שיתקיים דיון עשיר.
יחד איתי ישתתפו במפגש מורים וחברים יקרים.
המפגש יתקיים בין השעות 9:30-13:00, בסמינר הקיבוצים, אודיטוריום 70.
הכנס הישראלי השני בנושא שפה, תרבות וחברה באסיה אוניברסיטת חיפה
תרגום כתבי דוגן:
הרהורים ואתגרים בעקבות הכנת כתב היד העברי
ד"ר איתן בולוקן, אוניברסיטת תל אביב
האתגרים הכרוכים במלאכת התרגום העברי לכתביו של מורה הזן היפני דוגן – בן המאה השלוש עשרה – הינם גדולים מאד. לעיתים נדמה כי עצם השאיפה ליצירת תרגום עברי בהיר ומדויק לכתביו, כזה אשר יהיה נאמן לתוכן כמו לסגנון, אינה יותר ממשאלת לב. הדבר נכון למלאכת התרגום באשר היא, אך יתכן ששפתו של דוגן – ועלם הדימויים הרחב בו הוא משתמש – מציבים אתגר גדול במיוחד.
הדקדוק הקדום, שפע המונחים הבודהיסטיים, התחביר הנזיל והקטוע, ריבוי משפטי הזיקה, המבואות מתוך מסורות הצ'אן, ומעל לכל אלה – השאלה המתמדת בדבר הבנת פשר דבריו. חיבוריו של דוגן הם מהעמוקים שנכתבו במסורת הזן ובאותה הנשימה גם בין המתמיהים ביותר. במקרים רבים נותר המתרגם משתומם לנוכח כתב המקור, נדחק אל עבר ניסוחים מלאכותיים ופרפרזות אשר רחוקים מסגנון המקור ומכוונתו.
בהרצאה אדגים את המורכבות הרבה שבתרגום כתבי דוגן, תוך התמקדות בטיוטות בכתובים מתוך שני חיבורים מרכזיים להגותו: ה"גנג'וֹקוֹאַן" 現成公案 וה"בֶנְדּוֹוַה" 弁道話. אציג את מהדורות כתבי המקור השונות, את אופן ביאור אוצר המונחים הבודהיסטיים, את ניתוח התחביר והדקדוק וכן את החשיבות הגדולה (כמו גם הסכנה) שבהיוועצות בספרות פרשנית יפנית מודרנית. אשאל כיצד כל אלה מאפשרים – חרף היומרה – את התקנתה של גרסה עברית נהירה.
ההרצאה תתקיים במושב "מעבר למציאת המילה המתאימה: סוגיות בתרגום". יחד איתי ישתתפו מוריי וחבריי: מיכל דליות בר, יעקב רז ואירית וינברג. יום רביעי, ה-21 בדצמבר (13:30-15:30), מגדל המצפור.
חלק מהספרות הפרשנית לכתבי דוגן. כאב הראש של המתרגם.
