ארכיון הקטגוריה: שירה

שמי הזיכרון (או "על כאב הברכיים")

לאחר כמה חודשים כבר לא ידעתי אם היו אלה חריקות הברכיים או עשן הסיגריות שגרמו לי לחייך כך. ואולי בכלל הייתה זו העיר שהסתחררה מסביבי על מסילות הרכבת, או האנשים שבאו בכפכפי עץ, נמהרים ומזיעים, לשבת כאן על הטטמי ליד.

לאחר כמה חודשים, או שלוש עונות (הכול היה מאד מהיר), התחדש האביב וברכיי השתרשו עמוק אף יותר באדמה. אז ישבתי שם, לצד אדם המכנה עצמו "שינג'ין" ("איש האמת" – לא פחות), ולא נותר ספק בדבר החברות המשונה הזו. לוקח זמן לראות כי שתיקה בין שניים היא עדות כנה לקרבה. כנראה שלא ניתן לזייף שתיקה.

Teisho 2 (842x619)

כעת, בדירה קטנה בדרום תל אביב, אני ניגש אל החלון ומחפש את אותן רכבות: מחפש אחר אותן העיניים ששתקו מולי ולא חסכו דבר. נתיבי איילון שנפרשים הם נתיבי זיכרון – מהירים ומלאכותיים. הדופק כאן שונה, החיים כאן שונים.

מה היה שם? את מי פגשת? את מי עזבת?

לעת ערב

בשמי הזיכרון

אף לא ענן אחד

***

(חצי מנוקד)

מה שנותר אחריך
מוביל הישר
שביל נעלם

ָ

ָ

לא חשבתי על מים
כשאמרתי את שמך
שבתי אל מים

ָ

ָ

גם השנה אני
בוחר שמות לעננים
את מצביעה לעברי

ָ

ָOLYMPUS DIGITAL CAMERA

לאחר שלוש שנים
מליחות הקיץ
פרח אדום

ָ

ָ

מילים עליך
אוֹר על עוֹר
רחוק

ָָ

Even Greater Cold

***

Udon
Or Soba?
He stops

No robe
No Buddhist name
No doubt

My bald head
In winter
Her kisses

The Cars
Along Enoshima
Night waves

Cold
Even greater cold
He hugs her

Kamakura
Bows to Fuji
I do the same

Empty garden
You see all
Just her

Not finding the way
Entering the path
Hokokuji temple

Nothing
Left untouched
Frozen pond

He holds her
Walking now
One shadow

Winter temple
Original reality
Needs gloves

本来真-Hata Egyoku Eiheiji zenji

***