סדנה: שירת הזן מהמקורות הקלאסיים ועד לפריחה במערב

מילות רעל, פואטיקת בדידות, שירת מוות ועולם התשוקות – אלה הם מקצת מחומרי הגלם שהבעירו את שירתם של גדולי מורי הזן לאורך מאות בשנים ותרמו רבות להפיכתה של מורשתם הרוחנית לכה פופולארית, הן במזרח הן במערב.
שירת הזן חוגגת את האנושי: את רגעי הנחת וטרוף התשוקות. היא מתארת את קורותיו של האדם, בין אם נזיר, איכר או אישה צעירה בטוקיו של ימנו. אך מעבר לכל אלה, שירת הזן עומדת בסימנם של השתיקה והדממה – הצללים והשקט. היא גם מבטאת את הזיקה המתמדת שבין שתיקה ורעש, דום ותנועה – אותם מרכיבים בסיסיים לכל מעשה של הבעה אמנותית. בדיוק כך גם נקשרת שירה זו אל מדיטציית הזן כפי שנלמדה בסין ויפן – אותה חוויה של תובנה עמוקה וישירה בדבר טבעו של עולם.

סדנת כתבי השתיקה

בסדנת "כתבי השתיקה", אשר תתקים בסוף אוקטובר בחנות "סיפור פשוט" שבנווה צדק, נכיר בצורה מעמיקה את המקורות ההיסטוריים, הפילוסופיים והאסתטיים של שירה זו, ונבחן את הדרכים בהן השפיעה על יצירתם המודרנית של משוררים שונים במערב. במפגשים האחרונים – ותוך המשך הלימוד – נקדיש זמן להתנסות מעשית בכתיבה ברוח הסוגות השונות בהן נפגוש.

משך הסדנה הוא של עשרה מפגשים בני שעתיים כל אחד, ואינה מצריכה ידע קודם.  המפגשים בימי רביעי בין 19:00-21:00. המפגש הראשון יתקיים ביום רביעי, ה-22 לאוקטובר.

תכנית המפגשים:

1. יסודות פילוסופיים לזן – על דרך האמצע בין חכמה וחמלה.
2. "סגור את פיך ואמור מילה אחת" – הבעה ושירה במסורות הדאו והצ'אן.
3. "איך דברים נגמרים" – תפיסות יופי בשירה היפנית הקלאסית.
4. "תעתוע הסוף": שירת הזן של המורה היפני דוֹגֶן.
5. "חמור עיוור": שירתו של מורה הזן אִיקְקיוּ.
6. "קערה עזובה": שירת הבדידות של הנזיר ריוֹקָאן.
7. "מכתם הסוף": על שירת הייקו ושירת המוות בזן היפני.
8. "כסא בשלג" – ריאליזם ומיסטיקה בשירת פיליפ ווהלן, נורמן פישר וג'יין הירשפילד.
9. "זן במונטריאול וחכמת השכרות" – אירווינג לייטון, גארי שניידר וליאונרד כהן.
10. "פזמון הכמיהה": שירת הזן של ליאונרד כהן.

לפרטים נוספים ולהרשמה, יש למלא את הטופס כאן

 

 

על הארוך והקצר – מחשבה אחת

בספרות יפן נהוג לומר כי השירה הקצרה היא ילדתה של זו הארוכה. כי מתוך המשפטים הארוכים שניסו להקיף את העולם במוטת יומרתם נותרו פיסות קרועות, יפות וצלולות, שמשלימות זו את זו לכדי שיר קצר.

ואפשר גם כך: הניסיון לומר משהו הביא בסופו של דבר לכדי האמירה האחת. הניסיון לתאר הביא לבסוף לכדי התיאור הבודד. זה קרה כשהשפה הניחה לעצמה לאחר תקופה ארוכה בה התישה את עצמה. זו גם אחת מהסיבות למעבר ההיסטורי שהתרחש בין סוגת הטאנקה לסגנון הייקו.

איפשהו בין קיוטו לטוקיו של המאות ה-13 עד ה-18, פסקו רבים מן המשוררים מהשאיפה להארכת הדברים, אך האריכו את מבטם בפרט האחד. המשורר פסק מקפיצתו אל הכוכבים ומרווחיהם האין סופיים, וצלל בשיריו אל ים עולמו, תהום מצבו.

משורר ההייקו – שירתו אינה שוכנת במוטת כנפי השפה כי אם בדממת המילים, המצולות אליהן יוכל להגיע רק אם יפקח את עיניו היטב אל יומו. מילותיו אינן פוערות סדק בעולם, אלא שוכנות בו במקומן. חלון אשר מביט בשלום על נופו.

Kan

("מבט"/"עין", א.ב)

סדנת שיר: חמישה מפגשי הייקו

אני שמח להודיע כי בסוף יוני אעביר יחד עם חברי דרור בורשטיין סדנה בנושא שירת הייקו. לאורך חמישה מפגשים בחנות "סיפור פשוט", נכיר את יסודות תורת היופי היפנית תוך כדי היוודעות למקורות התרבותיים והדתיים שעיצבו סוגה זו לאורך הדורות. נקרא יחד מגוון רחב של שירים, נכיר את סיפורם של המשוררים והמשורורות ונתסנה יחדיו בכתיבה.

Ryokan Zenji Tenjo Daifu

השירה הקצרה, ובמיוחד ההייקו, היא שער נהדר להכרת יסודות האסתטיקה היפנית. היא מבוססת כולה על המבט הבודד שמזמן אין קץ מבטים. על המילה האחת המציינת מפגש אחד. הסדנה כולה מפגשים שכאלה.
לפרטים וטופס הרשמה הקישו כאן.
מס' המשתתפים מוגבל מפאת גודל המקום.

אשמח מאד לראותכם.

רשימות, ביקורות ותרגומים