שיבַּטה טוֹיוֹ (2013-1911), נולדה בעיר טוֹג'יקִי-שִי, צפונית-מזרחית לטוקיו, למשפחת סוחרים אמידה. לאחר נישואים וגירושים חפוזים בגיל צעיר, נישאה שנית וניהלה עם בעלה מסעדה. לשניים נולד בן יחיד. כל חייה נמשכה שיבטה אל עולם האמנויות בכלל ואל הספרות בפרט, אך כתיבת שירה נעשתה חלק בלתי נפרד מיומה רק לאחר שחצתה את גיל 90. ספרה הראשון פורסם בשנת 2010, כשהייתה בת 98, ונמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים ביפן.
שירתה, המתורגמת בראשונה לעברית, מציגה את עולם הזקנה על החששות והתסכולים שבו, אך גם בתחושה עמוקה של השלמה והוקרה. שיריה מלמדים אותנו, ולו במעט, על המתחולל בליבו של אדם זקן, הזוכר את קורות העבר ומוקיר את שמחת ההווה.
לקריאת ביקורת במוסף "ספרים" של הארץ לחצו כאן
