קטגוריות
כללי

הכמיהה הכמוסה: א.ד. גורדון ובודהיזם

במוצאי שבת הבאה, ה-21 בחודש (20:00), יתקיים אירוע פייסבוק-לייב שיוקדש להגותו של א.ד. גורדון וזיקתה למחשבה הבודהיסטית. האירוע הוא פרי יוזמתה של המשוררת נעמה שקד, שבשנים האחרונות עמֵלה בהפצת משנתו מעוררת ההשראה של גורדון. האירוע הוא גם הראשון בסדרה של מפגשים שנועדו לתמוך בפרסומו של ספר שמכנס התייחסויות עכשוויות להגותו של גורדון, ושלמענו כתבתי פרק שעוסק בסוגיית גורדון והמחשבה הבודהיסטית. במפגש יהיה לי הכבוד להתארח לצדה של הסופרת גלילה רון פדר-עמית שכתבה לפני כמה שנים הגיוגרפיה יפה על גורדון. 

א.ד. גורדון יקר מאד לליבי. אני זוכר כיצד לפני כחמש עשרה שנה, קראתי בראשונה ובצמאון את אוסף כתביו, נלהב מסגנונו רב הקסם וחכמתו העמוקה. גורדון היה עבורי ניצוץ שהבעיר את רצוני להעמיק בכתבי אבות החסידות ובעקבות כך – בכתביהם של הלל צייטלין, הרב אברהם יהושע השל והרב אברהם יצחק גרין. כתבים שמלווים אותי עד היום. תמיד החשבתי את גורדון לפניה החומלים של ההשכלה המאוחרת, זו הספוגה בהומניזם ובאקזיסטנציאליזם ולא פחות מכך טבולה בכוחם של הלכה, אגדה וסוד. עם השנים, דמותו ליוותה אותי גם כשהעמקתי בלמידת פניה החכמים והחמורים של היהדות, ובמיוחד במורכבויות שנתקלתי בהן בעת למידת משנתם של הרמב"ם, הרמן כהן, הרב דוד הרטמן וישעיהו ליבוביץ. 

גורדון הוא מורה לדורות. רבות נכתב עליו לאורך השנים וביתר שאת בעשור האחרון (לסקירה שלי לספר יפה במיוחד מבין אלה לחצו כאן). דמותו שימרה את המתח בין חוכמת היהדות וחוכמת העמים, ולא פחות מכך – את המתח האינהרנטי כל כך לתוככי היהדות עצמה, על מחלוקותיה ומבוכותיה. אם לא גורדון, אני משער שהפרספקטיבה שיש לי היום על היהדות לסוגיה היתה שונה מאד. תפקידו כמעין "גשר" בין מזרח ומערב, המפייס בין מחלוקות לשם שמים, בין הפרטיקולרי והאוניברסלי, היה ונותר חיוני. אני חב לו רבות על מילותיו, שעוררו בי סקרנות עמוקה לפילוסופיה השוואתית – תחום שהופך אט אט לעיקר מחקרי. 

ובאשר להתייחסותו של גורדון לבודהיזם, אותיר זאת לדיון שבמפגש בשבוע הבא. כרמז אומר רק שמצד אחד, גורדון הציג ביקורת נוקבת על האידיאל הקדום של ניבאנה, ומצד שני – העריך עקרונות והיבטים אחרים של תורת הבודהה המוקדמת (בכתביו לא התייחס כלל לאסכולות המהאיאנה). על כל זאת ועוד ביום המפגש. 

"כך הם החיים, כך הם בשלמותם: באורותיהם ובצלליהם. אם את אור החיים תבקש, בַּקשהו פה, בתוך הצללים, כי אין אור ובייחוד אין אור חי, בלי צללים. באותם הדברים הקטנטנים, קלי הערך, בקש, דע לבקש, ואם שם לא תמצא, לא תמצא בשום מקום… אלה הם דברים שבלב, שאין לבררם כי אם לרמוז עליהם. אין דופקים בפטיש על הפסנתר ואין קובעים בו מסמרים"

א.ד. גורדון, "מכתב לבנימין קוצ'רבסקי", "כל כתבי א.ד. גורדון", ספר שלישי, ערכו: שמואל הוגו ברגמן ואליעזר שוחט, הוצאת ההסתדרות הציונית, תשי"ז.

 

קטגוריות
אירועים תרגום תרגומים

סרטון שיחה ומפגש: "אני, בן יפן היפָה"

קטגוריות
כללי

האיש והציפורים

הוא היה איש רגיל למראה, כמו כל מי שהולך לאורך המדרכה. זה היה סופו של יום, אך החשכה עדיין לא סיימה לפרוש את אדרתה. כשלושה מטרים מאבן השפה, קבוצת ציפורים ניקרה פתח זעיר בצדה של שקית נייר ורודה. הן התחככו ביניהן במרץ, בעודן מנקרות בשקית. נראה כי שפע פיתויים משכו אותן לבדוק כיצד ניתן להגיע לפירורי הלחם שנחבאו עמוק בתוכה. האיש ניגש לשם והציפורים התעופפו באחת. הן התמקמו במרחק בטוח בדשא והסתכלו בו. הוא הפך את השקית ברגלו, ולאחר שהתבונן בה רגע, התכופף ורוקן את פירורי הלחם על הדשא. לאחר מכן – המשיך בדרכו. מיד, שבו הציפורים וגילו שהתרחש נס. במקום שקית עמוסה בפירורים חבויים, שרק מעטים מהם היו נגישים, נגלה לפניהן כעת שפע גדול שיכול היה להשביע את רעבונן. והאיש הלך לדרכו מבלי להביט לאחור. כמובן, הוא יכול היה ללכת בעודו מביט מדי פעם לכיוונן – ליהנות מפירות מעשיו. או שהוא יכול היה להתרחק דיו כדי לא להפריע לציפורים, ואז להסתכל בהן ממרחק ולשבח את עצמו. אך הוא לא עשה זאת. הוא פשוט המשיך בדרכו ולא הביט לאחור. כל בחינה קשובה של חיינו תגלה כי כולנו היינו במצבן של הציפורים, פעם אחר פעם. כולנו נזקקנו למשהו, אך הוא נותר מחוץ להישג ידנו. ניסינו לגשש לפתחו בכל כוחנו, להשיגו כך ואחרת. ואז מישהו זר, איזה סופר לא מוכר בעלילת חיינו, איזו הערת אגב מאדם אחר – עשו את שהיה נחוץ. כולנו חבים לאנשים רבים שאיננו יודעים מי הם, שבלעדיהם חלק גדול ממה שהיינו זקוקים לו לא היה ניתן לנו, או איזשהו חסד שנעשה עמנו היה חומק מאיתנו. לא מופרך לומר שלחיות פירושו להיות בתלות הדדית. לא משנה כמה חזקים אנחנו או חושבים שאנחנו, תמיד אנחנו נשענים על האחר. לא משנה עד כמה אנחנו מספיקים לעצמנו, כוחנו נובע מאותם אלה שאינם ידועים לנו, שדרכם הובילה אותם, יום אחד, במורד הרחוב עד לביתנו, ברגע בו היינו זקוקים לאור שרק הם יכלו להפיק. כולנו הציפורים וכולנו אותו איש. 

מתוך ספרו של הווארד ת'רמן – Meditations of the Heart. תרגום: איתן בולוקן. 

איור: Elizabeth Gould

 

קטגוריות
כללי

ערב לכבוד תרגום "אני, בן יפן היפָה" לקוובטה יסונרי

בשבוע הבא, ביום חמישי ה-5 בנובמבר בשעה 20:30, יתקיים ערב לציון צאתו לאור של ספרו של יסונרי קוובטה, "אני, בן יפן היפה", בתרגומי. אשוחח עם מו"לית הוצאת לוקוס, שירה חפר, על חייו של קוובטה, על תפיסת היופי הייחודית שלו ועל תפיסתו הדתית המורכבת, וכן על תהליך התרגום של הספר והחשיבות שלו לשדה חקר התרבות והדתות.

האירוע יתקיים באדיבות חנות הספרים העצמאית "סיפור פשוט" ודרך הזום. כמו כן, הוא ישודר בלייב בעמוד הפייסבוק של האירוע.