"במרכז" – קהילה לומדת

לאחרונה הייתי שותף ליוזמה קהילתית המציעה מגוון של קורסי ערב, הרצאות וסדנאות, לתושבי העיר.‎ את "המרכז: קהילה לומדת" יזמה האמנית והמאיירת הילית שפר, מתוך הכרה בחשיבותן של מסגרות קהילתיות שיוקדשו ללימודי ערב, סדנאות העשרה והרחבת אופקים לרבים מתושבי העיר, ובמחירי הרשמה ושכר-לימוד חברתיים. המרכז פועל בכיתות הלימוד של "מרכז מגיד" אשר בלב תל-אביב.

מרכז הלימודים החברתי פועל החל מהחודש, ומציע מגוון קורסים וסדנאות. גם אני אלמד שם, בסמסטר הבא, אך אני ממליץ בחום לגשת לאתר כבר עכשיו ולראות בעצמכם/ן את מבחר הנושאים.

מסגרות קהילתיות המוקדשות ללימודי ערב, סדנאות ולימודי העשרה הן מצרך נדיר. פעמים רבות, יוזמות שכאלה לא צולחות בשל מצוקת תקציב ומיעוט נרשמים. בתקופה בה קשה למצוא פנאי למנוחה, שלא לדבר על פנאי ללימוד, רוב האנשים מוותרים מראש על הרשמה למסגרת כזו או אחרת. כמובן שגם לשיקול הכלכלי יש יד בדבר, וניתן להבין זאת.

יחד עם זאת, דווקא בתקופה שניתן להגדירה (במילים עדינות) כצינית, יש חשיבות רבה בתמיכה ביוזמות חברתית שכאלה ובהשתתפות פעילה בהן. לא רק שהיוזמה "במרכז: קהילה לומדת" קמה מתוך הקהילה, אלא שמטרתה היא להחזיר לקהילה וזאת על-ידי יצירת מסגרות לימוד מעוררות מחשבה, רלוונטיות, מוקפדות, ושמחיר ההשתתפות בהן יהיה חברתי וזמין עד כמה שניתן.

כשאני כותב את המילים הללו אני נזכר בדבריו הבלתי נשכחים של ש"י עגנון, מתוך "סיפור פשוט" (על כפות המנעול, ירושלים ות"א, תשל"ה, עמ' עא):

"כשהגיעה בלומה לכלל חינוך היה אביה מושיבה על ידו וקורא עמה בספרים. אומר היה חיים נאכט, יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר ורואה עולם אחר".

 

ספר חדש – שירתה של שיבַּטה טוֹיוֹ

אני שמח להודיע כי תרגום חדש מיפנית, פרי עטי, רואה אור בימים אלה בהוצאת ספרי לוקוס. מדובר בתרגום ראשון לעברית של כתבי המשוררת היפנית שיבַּטה טוֹיוֹ שהחלה לכתוב שירה בערוב ימיה, לאחר שחצתה את גיל 90. עורכת התרגום, שסיעה לי רבות בעבודה הממושכת, היא הדס גלעד.

שיבַּטה טוֹיוֹ (2013-1911), נולדה בעיר טוֹג'יקִי-שִי, צפונית-מזרחית לטוקיו, למשפחה של סוחרי אורז אמידה. לאחר נישואים וגירושים חפוזים בגיל צעיר, נישאה שנית וניהלה עם בעלה מסעדה. לשניים נולד בן יחיד. כל חייה נמשכה שיבטה אל עולם האמנויות בכלל ואל הספרות בפרט, אך כתיבת שירה נעשתה חלק בלתי נפרד מיומה רק לאחר שחצתה את גיל 90. ספרה הראשון פורסם בשנת 2010, כשהייתה בת 98, ונמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים ביפן.

שירתה, המתורגמת כאן בראשונה לעברית, מציגה את עולם הזקנה על החששות והתסכולים שבו, אך גם בתחושה עמוקה של השלמה והוקרה. שיריה מלמדים אותנו, ולו במעט, על המתחולל בליבו של אדם זקן, הזוכר את קורות העבר ומוקיר את שמחת ההווה.

שיבטה טויו

את הספר "הבוקר בא תמיד" ניתן לרכוש בהנחה במכירה מוקדמת כאן

כאן ניתן לקרוא שירים נוספים מתוך הספר

בחודש הבא נקיים ערב השקה חגיגי. הודעה על כך תפורסם בהמשך

הרוח, אור השמש ואני

הָרוּחַ טָפְחָה עַל דֶּלֶת הַזְּכוּכִית
אָז פָּתַחְתִּי לָהּ — שֶׁתִּכָּנֵס פְּנִימָה
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הִצְטָרֵף אֵלֶיהָ
וּשְׁלָשְׁתֵּנוּ פִּטְפַּטְנוּ
“סַבְתָּא, אֵינֵךְ בּוֹדֵדָה כָּאן לְבַדֵּךְ?“
שָׁאֲלוּ הָרוּחַ וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
“הָאָדָם תָּמִיד לְבַדּוֹ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר“
הֵשַׁבתְִּי
“מוּטָב לָלֶכֶת בְּדַרְכֵּךְ בְּנַחַת בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ“
צחַָקְנוּ יחַַד
בְּעוֹד הָעֶרֶב יָרַד לְאִטּוֹ

 

ושמחת בחגיך

יתכן והשאלה המכרעת בחייו של אדם היא השאלה המוסרית. לא הרוחנית, לא המטפיזית ולא הדתית. כל השאלות הללו נובעות מהשאלה המוסרית, מקופלות בה ומעוצבות לאורה. מדוע? מפני שעצם הצבת השאלה המוסרית וההתמודדות עמה מזינה מניה-וביה את חייו של אדם בתוכן חיוני, לרוב מערער, שדורש את בירורן, או לפחות את ניסיון בירורן, של כל יתר השאלות. השאלה המוסרית היא ראשיתה של הדרך, לא מסקנתה.

השאלה המוסרית אינה גחמה פילוסופית או שעשוע אינטלקטואלי. היא בחירת כיוון. כיוון אשר אינו אלא השאלה המוסרית עצמה. לשאול: "מהו הטוב?" פירושו לפקוח עיניים. לשוב ולשאול זאת פירושו להיות מוכן לטעות. הנכונות לטעות פירושה לבקש את הטוב, ובקשת הטוב היא מלאכה שמבהירה את המרחק שנותר לנו (לעד) מאותו "טוב". המרחק נותר אך אנו לא מוותרים על הצעידה.

הטוב הוא אופק. הוא בלתי מושג. ובכך הוא קדוש. כמו הציווי "לא תגנב". ובהליכתנו לקראת האופק הזה, מתבהרות ולו במעט גם כל יתר השאלות, המעמידות עצמן פעמים כה רבות כעדיפות על השאלה המוסרית. במובן הזה, השאלה המוסרית אינה נפרדת מהשאלה הדתית או הרוחנית, אלא יתכן והיא השער ההכרחי לה.

ושמחת בחגיך.  אם נעז ונשאל "מהו הטוב?" השמחה תגדל גם אם לא נחוש זאת. וזו שאלה הכרחית לישראל של הזמן הזה.

רשימות, ביקורות ותרגומים