קטגוריות
כללי שירה תרגום תרגומים

קצוות העלים והזרדים

מתוך מכתב מאת ג'ון קיטס:

יש לי רעיון שאפשר לו לאדם להעביר חיים נעימים ביותר באופן כזה, שמִדי פעם יקרא עמוד איזשהו של שירה מלאה או של פרוזה מזוקקת וישוטט איתו, ויהרהר בו, וזה ישמש לו מוצא למחשבותיו, וישכנע אותו, והוא יתנבא עליו, ויחלום עליו – עד שיתעפש – אם כי מתי יתעפש? לעולם לא. משהגיע אדם לבשלות מסוימת של השכל, יכול כל קטע רוחני נשגב לשמש לו נקודת מוצא בדרכו אל "שניים ושלושים ההיכלות" (כל כיווני המצפן, א"ב). כמה אושר יש במסע התעברות כזה, איזו עצלות חרוצה מופלאה! נמנום על ספה לא יעכבוֹ, ושינה חטופה באספסת תוליד רמיזות שמימיות – פטפוט ילדים יצמיח לו כנפיים ושיח גיל העמידה כוח להניען. […] מגע חסכוני זה בספרים נאצלים אין בו משום אי כבוד לכותביהם, שכן הכבוד שאדם חולק לאדם איננו אולי אלא דבר של מה בכך בהשוואה לתועלת שמביאות יצירות גדולות […].
נראה לי שכל אדם יכול, כמו עכביש, לטוות מפנימיותו את מצודתו שלו באוויר. קצוות העלים והזרדים שמהם מתחילה העכבישה את עבודתה מעטים, והיא ממלאת את האוויר הקפות נאות: לאדם אין צורך במספר רב מזה של קצוות לגעת בהם בקורי נשמתו העדינים, ולארוג שטיח קוסמי מלא סמלים לעין רוחו, רכוּת למגע רוחו, מרחב לשיטוטיו, נבדלות לרווחתו. 

(ג'ון קיטס. מכתב לג'ון המילטון ריינולדס. 19 בפברואר 1818. מתוך: ג'ון קיטס: מבחר מכתבים. מאנגלית: דן דאור. ת"א: הוצאת פועלים, הקיבוץ המאוחד, 1984. עמ' 26-27). 

ג'ון קיטס – פורטרט מאת וויליאם הילטון

קטגוריות
אירועים שירה תרגום תרגומים

הקלטת הרצאה – תרגום הייקו לעברית

כמה מילים ומחשבות על שירת הייקו ועבודת התרגום, כפי שהצגתי בפני פורום לימודי יפן של אוניברסיטת חיפה. תודתי לפורפ' מיכל דליות-בול מהחוג ללימודי אסיה על ההזמנה האדיבה והאירוח החם. 

קטגוריות
אירועים כללי שירה תרגום תרגומים

הרצאה על תרגום – אירוע זום

פעמים רבות מלאכת התרגום משמימה וקשה, ומאפילה עליה התובנה ששלמות התרגום אינה בהישג ידו של המתרגם. פירושה שעות ארוכות של הסרת האבק מעל כתבים עתיקים, כשלעולם אינך בטוח עד כמה אתה אכן מבין את הכתוב (או בכלל מסוגל להבין). אתה תמיד מודע לכך שתפיסתך היא השתקפות חלקית, משובשת ומעורפלת, בזכוכית כהה. […] ובכל זאת, יש כל כך הרבה עבודה לעשות. נותרו כל כך הרבה כתבים דתיים לתרגם; כל כך הרבה מילים מתמיהות, ביטויים ורעיונות שמצריכים הבהרה; כל כך הרבה אוצרות ממתינים לחילוץ ממעמקים. אחרי הכל, תרגום של כתבים דתיים דומה לחפירה ארכיאולוגית: שעות רבות של סינון עפר וסילוק האבק שמסתכמות לרוב בגמול זעיר ביותר. הגם שלרוב, התוצאות אינן חד משמעיות ועמומות, והעבודה מתסכלת ומעיקה. אך המטרה – יצירתם של תרגומים מוצלחים ובעלי משמעות – אינה חסרת תקווה או תועלת. תרגום אפשרי כל עוד אנו יכולים להיות בטוחים שהמקור הועבר בצורה מדויקת (אם לא בשלמות, אז לפחות בצורה מספקת). תהליך התרגום מספק רגעים מיוחדים המלאים בחדוות הגילוי, והתוצאות, עודי מקווה ומאמין, מעניקות גמול בעצם כך שההישגים מצדיקים את המשך המאמץ.

[תרגום: איתן בולוקן. מתוך: פול סוונסון. החיפוש אחר בהירות: חיבורים על אודות תרגום ובודהיזם טיין-טאי. טוקיו: צ'יסוקודו, 2018, עמ' 231-232]. 

כתביו של פול סוונסון על אודות הגות אסכולת טיין-טאי של הבודהיזם הסיני וממשיכיה ביפן תמיד עוררו בי השראה. סוונסון אינו רק חוקר מעמיק, אלא גם מתרגם בחסד. כשקראתי את ספרו האחרון, זה אשר מתוכו תרגמתי את המובא כאן למעלה, דבריו נגעו בי מאד. יתכן ורק מי שמכיר ואף התנסה במלאכתו הסיזיפית של המתרגם, המוטח פעם אחר פעם בין ספק והשלמה; בקיאות ומבוכה, יכול לרדת לעומק הכאב והיופי שסוונסון מתאר במילותיו. אכן, כל התרגומים שבורים. רק יש השבורים באופן שלם יותר מן השאר. 

ביום שלישי בשבוע הבא (ה-5 בחודש), בין השעות 17:30-19:00, אדבר בפורום ללימודי יפן של החוג ללימודי אסיה שבאוניברסיטת חיפה על תרגום שירת הייקו יפנית לעברית. כוונתי לשתף את מחשבותיי על אודות כמה קשיים חוזרים ונשנים בתרגום הסוגה הזו, תוך העמקת היכרותנו עמה. ההרצאה, המיועדת לתלמידי החוג אך הפתוחה גם לציבור הרחב, תלווה בקריאה בתרגומים רבים ובשיחה, והיא תועבר בזום (הנה הקישור). 

 

קטגוריות
אקטואליה כללי שירה תרגום תרגומים

ספר חדש בתרגומי – "אני, בן יפן היפה" מאת קוובטה יסונרי

אני שמח להודיע כי בימים אלה רואה אור בהוצאת ספרי לוקוס תרגומי להרצאתו של הסופר קוובטה יסונרי (川端康成), אותה נשא במעמד קבלת פרס נובל לספרות לשנת 1968.

ההרצאה, שכותרתה "אני, בן יפן היפה", היא אחד מהטקסטים העמוקים והמורכבים שיצא לי לעבוד עליהם. זהו טקסט קצר למדי, אך עתיר באזכורים ובציטוטים מהמקורות הקלאסיים. קוובטה, שהיה אידיאליסט גדול שנכסף כל חייו ליפן של ימים עברו, מסביר על אודות שירתם של מורי הזן ושל הנזירים הנודדים, ומבאר את תפיסת היופי העדינה של אמנויות סידור הפרחים, הקדרות וציורי הדיו. הרצאתו מהווה שער נהיר, רחב ומעורר מחשבה לתשתית תפיסת היופי היפנית ולרוחן של האומנויות העתיקות.

אני מקווה שהטקסט המיוחד הזה ייגע בלבם של קוראות וקוראים, במיוחד בימים אלה שבהם כולנו זקוקים למעט השראה ויופי.

הספר נמכר באתר ההוצאה

לקריאת העמודים הראשונים לחצו כאן