קטגוריה: שירה

שירת המוות של אוּצִ'יַמַה קוֹשוֹ

שני שירים שכתב מורה הסוטו-זן אוּצִ'יַמַה קוֹשוֹ (1998-1912), ואשר תורגמו על-ידי, ראו אור בגליון האחרון של כתב העת לספרות קצרה "ננופואטיקה".

השירים לקוחים מ"אסופת שירי לידה ומוות" 生死詩抄 שאוצ'יאמה כתב בשנותיו האחרונות. אסופה זו נמצאת בחלקו האחרון של חיבור הפרשנות שכתב בנוגע לתפיסת הלידה והמוות ביצירותיו של מורה הזן דוגן (שם הספר במקור: 正法眼蔵生死を味わう).

(לחצו על התמונה כדי להגדילה)

קושו אוצ'יאמה

kosho2

כמה מחשבות בעקבות ערב שירה בכפר-ורבורג

את הקטע הבא כתבי כעת, בעקבות ערב השירה שקיימנו היום, דרור בורשטיין, אלכס בן-ארי ואנוכי, בבית התרבות "אנזו" אשר בכפר ורבורג. אלו מחשבות שהיו בראשי מזה זמן-מה, והמפגש עם הקהל הערב חידד והבהיר אותן.

————

על הארוך והקצר בשירה היפנית

בעולם הספרות ביפן נהוג לומר כי השירה הקצרה היא ילדתה של זו הארוכה. כי מתוך המשפטים הארוכים והתיאורים המרהיבים – אשר ניסו להקיף את העולם במוטת יומרתם – נותרו קרעים, יפים וצלולים, שקולעים ללב העניין יותר מכל שיטפון מילולי.

את התמורה הזו, ניתן לנסח גם כך: השתלחות השפה, יומרתה להקיף ולומר את כל שניתן, התשוקה הזו לתיאור המושלם, השיבה את המשורר אל האמירה האחת. השיבה אותו אל התיאור השלם – שלם גם (ואולי בעיקר) בזכות נכונותו לבטא עמימות.

זה קרה כשהשפה הניחה לעצמה לאחר תקופה ארוכה בה התישה את עצמה. זו אחת מהסיבות למעבר ההיסטורי שהתרחש בין סוגות הצ'וקה ("שיר ארוך") והרנגה (שירת שרשרת) לסגנון ההייקו.

איפשהו בין קיוטו לטוקיו של המאות ה-13 עד ה-18, פסקו רבים מן המשוררים מהשאיפה להארכת הדברים, אך האריכו את מבטם בדבר האחד, את שהייתם ברגע האחד. המשורר פסק מניתורו הפואטי אל הפסגות ואל הכוכבים, וצלל במילותיו אל עומקו האינסופי של מה שנוכח מולו. של חייו.

רוח ההייקו אינה שוכנת במוטת כנפי השפה, כי אם בדממתן הפועלת של מילים ספורות, מדויקות. המשורר – מילותיו אינן פוערות סדק בעולם וגם אינן שואפות לאיחוי קרעיו, אלא שוכנות בו במקומן. בעת שמחה גדולה, יתכן ויכתוב על הר יושינו: כיצד האביב בוקע בין הענפים הקפואים. בעת עצב וכאב, יתכן ויכתוב על הסדקים הארוכים שבכפות ידיו. על ספסלי העץ הבודדים עמוק בלילה.

לכאורה, קל לכתוב כך. כמה מילים בודדות. רגע אחד. תמונת חיים אחת או שתיים. אך קשה מאד לקלוע לרגישות המתאימה שתהפוך את השיר מתיעוד מרוחק לביטוי קרוב ואף נוגע. הייקו – פירושו שיר שעושה משהו. שיר שנוגע. שיר שמזמין. שיר פתוח. שיר שאינו אלא הדבר האחד שלאורו קמים אין קץ הדברים. כולל תגובתו של הקורא, כולל מילוי ריקותו של השיר בליבו, תחושותיו ועולמו.

IMG00362-20120511-1143 (480x640)

ערב הייקו במוזיאון טיקוטין

ביום חמישי הבא, ה-23 בחודש במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית:

ערב השקה לספר קֹמֶץ, הייקו בעברית  2015-2016.
הספר הינו מבחר שירי הייקו, מתוך אתר "ירח חסר" שכתבו וערכו:

איתן בולוקן (מתרגם מיפנית, מרצה וחוקר דתות)
דרור בורשטיין (משורר, סופר, מתרגם)
אלכס בן-ארי (משורר, עורך ומתרגם)
יובל אידו טל (מורה זן, משורר ומתרגם)
ליאת קפלן (עורכת שירה ומשוררת)
יעקב רז (מורה זן, משורר, סופר, מתרגם מיפנית)

במפגש יקראו המשוררים את הספר וישוחחו עם הקהל, בין השאר על הסוגיות הבאות:
מהי שירת הייקו? מאלו מקורות תרבותיים ולשוניים היא נובעת? מה סוד קסמה האוניברסלי? האם ניתן לכתוב הייקו עברי? מה ערכה של שירת הייקו בנוף העכשווי של התרבות והספרות הישראלית?

עלות כניסה: 30 ש"ח כולל כניסה למוזיאון ולתערוכות החדשות.
להרשמה לחצו כאן

 

1108_haiku_newsletter

ספר חדש בהוצאת "ירח חסר"

אני שמח להודיע על פרסומו של ספר חדש בהוצאת הספרים שאני חבר בה: "ירח חסר".

קֹמֶץ: מבחר הייקו 2015-2016

מבחר שירי הייקו מאת: דרור בורשטיין, יעקב רז, אלכס בן-ארי, יובל אידו טל, ליאת קפלן ואיתן בולוקן

 

kometz-cover

 

הספר כולל כחמישים שירים שנכתבו בשנתיים האחרונות, ומופיעים בו לראשונה רישומים מאת יעקב רז.
מחירו של הספר 40 ש"ח (כולל משלוח).
ניתן להזמין בפייפאל או בכרטיס אשראי. לפרטים נוספים ולהזמנת עותק לחצו כאן.

כמה שירים מתוך הספר:

 

שָׁם כָּל הַזְּמַן הַזֶּה
עָצִיץ גָּדוֹל רֵיק
בְּפִנַּת הַחֶדֶר

 

 

בַּקֶּבֶר הַפָּתוּחַ
בֵּינְתַיִם נָחָה
שְׂמָמִית שֶׁל קַיִץ

 

 

חֲנֻכַּת בַּיִת
על רִצְפַּת הָעֵץ
כֹּל הַצְּעָדִים שֶׁיַּעֲשׂוּ