קטגוריות
שירה

"ולא יעשנו קפנדריא" – בין המשנה ושירת הייקו

הקטע הבא, הדן בקדושת בתי הכנסת, לכד את תשומת ליבי:

"בית הכנסת שחרב – אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין בתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר: 'והשִמתי את מקדשיכם' – קדושתן אף כשהן שוממין" (משנה, מגילה ג, ג).

בתקופה שלאחר חתימת המשנה נאמר:

"לא יכנס אדם בהר הבית במקלו במנעלו בפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו ולא יעשנו קפנדריא" (בבלי, גמרא, יבמות ו, ב).

חשבתי על האמירה "ולא יעשנו קפנדריא" – עד כמה היא הולמת כתיבת שירה. המשנה טוענת כי קדושתו של בית הכנסת היא בהיותו מרחב שאין בו "קפנדריא", כלומר אין בו קיצור דרך ואין לעשותו לכדי קיצור דרך. זהו מרחב אשר עומד כמות שהוא, ואין לנצל אותו בעבור מה שאינו הוא. עוד מוסיפה המשנה: "קדושתן אף כשהן שוממין". כלומר שגם השממה שנותרה לאחר שבית הכנסת חרב היא בקודש. שני המאפיינים האלה לקדושה: פסילת קיצורי דרך וקדושתו של מה שחרב (כמו למשל מראה שנמוג), טובים גם בעבור כתיבת השירה וכתיבת ההייקו בפרט.

הייקו הוא שירה "קדושה" במובן זה שאינה קיצור דרך. היא אינה מעקף אלא מיצוי. זהו ביטוי מלא. ציונו של עולם כמותשהוא, באופן צלול, בלא תוספת ובלא הגזמה. הוא מדויק כמו שפתיחת חלון בערב קיץ היא מדויקת. ניתן לומר בהכללה כי עקרון ה"ככות" הבודהיסטי – שהשפיע רבות על שירת ההייקו – מבטא גם הוא את הרעיון של "ולא יעשנו קפנדריא". הייקו אינו קיצור דרך אל שיא ספרותי. הוא אינו הכנה לקראת תמונה מרכזית – הוא התמונה המרכזית. הייקו מציע את המובן מאליו, ואין קיצור דרך לדבר בדיוק כמו שאין קיצור דרך בין הצתת אש והבזק האור.

קטגוריות
זאזן שירה תרגומים

תרגומי שירת ריוּשוּ שוּטקוּ

מתוך כתב העת 'הליקון' החדש (גילוי נאות: אני מבין חברי המערכת).
ריוּשוּ שוּטקוּ היה נזיר רינזאי ומשורר.

Document-page-001

קטגוריות
ביקורות כללי שירה תרגומים

"בידיים ריקות שבתי הביתה" – ראיון

רשימה יפה על אודות "בידיים ריקות שבתי הביתה" מופיעה במהדורה הנוכחית של המגזין "חיים אחרים". את הרשימה כתבה האמנית והמשוררת שירה כהן, שגם הזמינה אותי לענות על כמה שאלות בדבר עבודת התרגום (המשותפת לי ולדרור בורשטיין), ביקורת השירה וגם קצת על הקשר שבין שירה ופעולה בעולם.

ניתן לקרוא את הרשימה על ידי לחיצה על הקצה העליון של כל תמונה להלן.


*

קטגוריות
אירועים כללי שירה

פסלי האבן לוחשים יחד – חמישה שערים לשירת יפן

המבורך צעד עם הנזירים. לפתע הצביע אל הקרקע ואמר:
'במקום הזה ראוי לכונן מקדש'.
האל אינדרה קטף עלה, שתל אותו בקרקע ואמר:
'הנה – כוננתי מקדש'.
המבורך חייך.

("רשומות משכן קונגרונג" 從容錄).

'אין דבר המשתווה ביופיו לקרח. כפור דק בשדות עם שחר, נטיפים צלולים על מרזבי גג-עץ ישן, טל קפוא על עצים וצמחים בשדה רחב ושומם – דבר אינו משתווה ליופי זה'. 
(המשורר והאסתטיקן שינקיי 心敬, המאה ה-15)

בסדרת מפגשים זו נכיר צמתים מרכזיים בשירת יפן ובאסתטיקה שמאפיינת אותה. נתמקד בחמישה שערים מכוננים לסוגת-העל הקרויה 'וואקה' 和歌 ('שירה יפנית'), החל מתקופות קדומות ועד לימינו: שירת החוכמה הבודהיסטית, שירת האהבה והתשוקות, שירה ועולמן של חיות, שירת חיי המשפחה וכן שירת המוות.
כל אחד משערים אלה ככרוך ושזור באחר, וכולם יחד מבטאים את האופן החי ומעורר ההשראה בו כתבו משוררי ומשוררות יפן את אומנותם. הוואקה משקפת פשטות רבה, ספקנות כמו תעוזה, ומציגה בפנינו עולם אסתטי רב-פנים.
מבין סוגות המשנה שנכיר: טאנקה, הייקו ו-ג'יסיי (שירי פרידה ומוות).

המפגשים יערכו בחנות הספרים המגדלור
מועד: ימי שלישי בשעות 19:30-21:00

נושאי המפגשים:
24 למאי – שירת החכמה הבודהיסטית
31 למאי – שירה והיחס לתשוקות
7 ליוני – שירה ועולם החיות
14 ליוני – שירת חיי המשפחה
21 ליוני – שירת המוות

לפרטים נוספים והרשמה: 03-6868225,  info@hamigdalor.co.il

לדף האירוע בפייסבוק לחצו כאן

Jakuren
Jakuren Osho