חסדו של שיר אחד – ראיון במוסף שבת של 'מקור ראשון'

הוצאה לאור של ספר שירה דומה, במידה רבה, לשליחת מכתב בבקבוק מאי בודד אל הים הפתוח. האם מישהו יקרא אותו? האם ישקע במצולות? ואם יקרא – מה תהיינה תחשותיו ומחשבותיו של הקורא? כיצד ימלאו השירים את ליבו? ואולי יעוררו כאב או געגוע? עד להיכן נסחף שיר שאדם כותב? התחושות הללו גוברות בזמן של אי-ודאות וחירום, כשחנויות הספרים סגורות והספרות נדחקת (אף יותר מתמיד) אל שולי הדיון החברתי-תרבותי.

בשישי האחרון פורסמה כתבה במוסף 'שבת'  של 'מקור ראשון', שעסקה בספרים שראו אור בדיוק בתחילת משבר הקורונה. העיתונאית בתאל קולמן ריאיינה גם אותי. שוחחנו על ספרי החדש "מנורה בשמש", ויחד הגענו למסקנות מפתיעות על כוחה של שירה בזמן כזה. תוכלו לקרוא את הראיון בלחיצה על הקישור הזה.

נר

מתוך ויקרא רבה:

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, נֵרְךָ בְּיָדִי וְנֵרִי בְיָדֶךָ, נֵרְךָ בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, נֵרִי בְיָדֶךָ (ויקרא כד, ב): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵאַרְתָּ נֵרִי הֲרֵינִי מֵאִיר נֵרְךָ.

מתוך "סיפורי דהרמה לילדים", טוקיו: הוזוקן שוטן, 1987.

הקסרית ווּ דְזֶה-טְײֵן (武則天, 624-705) זימנה אליה את הנזיר פָצָנג, האב השלישי לאסכולת "זר הפרחים", כדי שיבאר בפניה את עקרונות תורתו. לאחר שהחליף עמה ברכות, פָצָנג ביקש מהקיסרית שתבוא עמו לחדר סמוך אשר כוסה כולו במראות רחבות: תקרתו הייתה למראה, הרצפה היתה למראה, ארבעת הקירות היו כולם למראות הניצבות מול מראות.

פָצָנג הציב במרכז החדר פסל של הבודהה והבעיר נר בחיקו. האפלה ניצתה באחת. "מופלא! כה מופלא!" אמרה הקיסרית, ועיניה הוארו באור שזרח מריבוא ההשתקפויות שהיקפו אותה.

פָצָנג אמר: הוד מעלתך, כך היא כוּליות המציאות על ריבוא פניה: בכל מראה משתקפת דמותו הזורחת של הבודהה הניצב במרכז החדר; ובה בעת כל אחת מוארת בהשתקפותן של יתר המראות. עיקרון ההתמוססות-החודרת-כל בהיר כעת לעיניך. הכל כלול באחד; האחד כלול בהכל. עיקרון המישורים החודרים וחובקים זה את זה בהיר כעת כאורו של הנר אשר במרכז החדר ובריבוא ההשתקפויות. עיקרון התהוותם הבו-זמנית של מישורי הקיום באשר הם, המקיימים ומכלים זה את זה, בהיר כעת כאורו. האור הגדול הזורח כריבוא ההשתקפויות הוא אורו של הנר האחד, ואורו של הנר האחד אינו שונה מאורן של כל ההשתקפויות הזורחות כעת באורו.

אישה קוראת לאור נר (Peter Ilsted)

 

ספר שירים ראשון: "מנורה בשמש"

לא בנסיבות אלה חשבתי שאודיע על ספר שירי הראשון. אבל הנה, יחד עם הנגיף והטרלול הפוליטי, החשש הכלכלי והקושי היום-יומי, מגיח לעולם ורואה אור ספר שירה שהתחלתי לכתוב לפני שנים ביפן והושלם לאחרונה. רבים סייעו לי במרוצת השנים, קראו בטיוטות, תמכו, ביקרו ועודדו, ועל כן תודתי גדולה. אבקש לציין במיוחד את עורך הספר, דרור בורשטיין, על תשומת ליבו, חכמתו הרבה ונדיבות ליבו; וכן את עוזי אגסי מו"ל הוצאת "אבן חושן", על רצונו הטוב וטיפולו המסור בכתב היד. 

את הספר ניתן לרכוש בהנחה בהוצאת "אבן חושן" בקישור הזה

רשימות, ביקורות ותרגומים