קטגוריות
אירועים כללי

הודעה על מפגש – בודהיזם במאה ה-21

סדרת מפגשי "שבילים רבים – דהרמה אחת"

בודהיזם במאה ה-21

יום שישי, 5 באוקטובר 2018

10:00-13:30

סמינר הקיבוצים, אודיטוריום 70, דרך נמיר 149, תל-אביב

 משתתפים:

פרופ' יעקב רז, ד"ר איתן בולוקן, מתי ליבליך, יובל אידו טל, ערן הרפז

מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר

להרשמה לחץ/י כאן

* * *

הדרך הבודהיסטית שראשיתה לפני למעלה מאלפיים וחמש מאות שנים, נחשפה למערב רק לפני כמה עשורים, ומאז היא פורחת, משגשגת ומשתנה, עד שיש המכנים את "הבודהיזם המערבי" כזרם הרביעי, לצד שלושת האסכולות הבודהיסטיות המסורתיות (תהרוואדה, מהאיאנה ו-וג'ריאנה).

תהליך זה מעלה שאלות נוקבות לגבי מאפייניו של הבודהיזם במערב, ועד כמה נשמר הקשר האותנטי שלו למקורותיו:  

· היכן עובר הגבול בין הצורך בהתאמה לעולם המודרני לבין הסכנה של שחיקת הדרך הבודהיסטית?

· מה ראוי לאמץ מן הבודהיזם? האם להסתפק בו כפילוסופיה אקזיסטנציאליסטית, או כתורת נפש המתכתבת עם גישות פסיכולוגיות של הגל השלישי, או כדרך חיים הדורשת אמון ומחויבות?

· מהי המשמעות של אימוץ והפנמת עקרונות מרכזיים בדרך הבודהיסטית – חוק הקרמה, ההתהוות המותנית, העדר אני קבוע – בחיים בעידן המודרני?

· מהי חשיבותה של סנגהה בתרבות המטפחת אינדיבידואליזם והשגיות?

במפגש זה נדון בשאלות האלה ובמשמעותן עבורנו כלומדים ומתרגלים של הדרך הבודהיסטית במאה ה-21. 

נשמח אם תיידעו גם את חבריכם או כל מי שהנושא עשוי לעניין אותו/ה

"שבילים רבים – דהרמה אחת", הינה סדרת מפגשים העוסקת בנושאים שונים מנקודות המבט של המסורות השונות בדרך הבודהיסטית. כל מפגש כולל תרגול מדיטציה מודרך, פאנל של מורים נציגי המסורות השונות, ופרק זמן לשאלות ותשובות.

 עלות המפגש: 50 ₪.

– הסכום מיועד לכיסוי הוצאות המפגש, לאחזקת ולתפעול האתר, להפקת כתב העת וספרי דהרמה ולכל הוצאות התפעול השוטפות של "בודהיזם בישראל".

– בסיום המפגש תינתן אפשרות לתרום למורים כנדיבות הלב. (דאנה). 

– מי שידו אינה משגת לשלם סכום זה, מוזמן בלב פתוח לבוא ולשלם כפי יכולתו.

 על המשתתפים:

 פרופ' יעקב רז

פרופסור אמריטוס ללימודי יפן וזן בודהיזם באוניברסיטת תל אביב ומחברם של ספרים ומאמרים רבים בנושא בודהיזם וזן בודהיזם. הקים במשותף עם הפסיכולוג נחי אלון את 'פסיכו-דהרמה' – מרכז לאימון וליישום הדהרמה בחיי היומיום. שותף בפעילויות רבות לקידום הידברות וסובלנות בחברה הישראלית.

 ד"ר איתן בולוקן

חוקר של הפילוסופיה וההיסטוריה של אסכולת הזן ומחשבתו של דוגן, כמו גם של פילוסופיה השוואתית והדיאלוג הבין דתי. למד ותרגל זן ביפן וכן עסק במחקר באוניברסיטת קומאזאווה שבטוקיו. כיום מלמד בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת"א. מבין ספריו: "בתוך השלג הדק: שירת הזן של דוגן וריוקאן" (קשב לשירה, 2011), "בידיים ריקות שבתי הביתה: פסוקי זן" (עם דרור בורשטיין, הליקון-אפיק, 2015), "הבוקר בא תמיד: שירתה של שיבטה טויו" (לוקוס, 2017).

 מתי ליבליך

ממייסדי ומרכזי התכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בר אילן ומצוות המרכז לחינוך קשוב ואכפתי העוסק בהכשרת אנשי חינוך באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני מאוניברסיטת CIIS – California Institute of Integral Studies.
מלמדת ומרצה בתכניות להכשרת מטפלים. למדה ותרגלה באופן אינטנסיבי עם מורים דאואיסטים ובודהיסטיים מטאיוואן, ועד היום מתרגלת ברוח הבודהיזם והדאואיזם, כ-28 שנה. בעלת שנות וותק רבות של הוראה על המפגש בין תורות פסיכולוגיות מזרחיות למערביות.

 יובל אידו טל

המנהל האקדמי בבית הספר פסיכו-דהרמה ללימוד תורת הנפש הבודהיסטית. מרצה בכיר ומורה למדיטציה.  לומד ומלמד במסורת הזן היפני. מתרגם כתבים מסורתיים ומודרניים בתחומים אלה ומחברם של הספרים "בודהיזם מבוא קצר" ו"משירי אוֹגָאווָה יוּקִימִיצוּ".

 ערן הרפז

עוסק במדיטציה ולימודים בודהיסטיים מאז 1991, במהלכן עשה תקופות ארוכות בדממה במנזרים ומרכזי מדיטציה ברחבי העולם. מורה בכיר בעמותת "תובנה". תרגם, יחד עם ד"ר כרמל שלו, את "בודהיזם ללא אמונת", ספרו רב המכר הבינלאומי של סטיבן בצ'לור, שמהווה את העבודה המרכזית הראשונה והמכוננת של מה שמוכּר כיום כבודהיזם חילוני. מנחה מורי מיינדפונלס אודות החכמה הבודהיסטית. ממייסדי ביה"ס היסודי הייחודי "שיח".

* * *

עקב אילוצי האולם שעומד לרשותנו מספר המקומות מוגבל, ולכן אנו מבקשים להירשם מראש באתר "בודהיזם בישראל". 

להרשמה לחץ/י כאן

קטגוריות
כללי

עצות אל נוכח האיוולת וההשחתה

אם הרחיק אותך המזל מן המקומות המכובדים ביותר במשרת המדינה, תוכל לעמוד על מקומך, ותעזור בקול זעקתך; ואם סוגרים את גרונך – עוד תעמוד ותעזור בשתיקה. לעולם אין מעשה אזרח-טוב חולף לריק: הוא פועל בשמיעת אזניו, במראה עיניו, בחזות פניו, במועל כפיו, בעקשנותו הדוממת, ואפילו בדרך הילוכו.
[לוציוס אנאוס סנקא, "על מנוחת הנפש", בתוך: כתבים נבחרים. תרגום: אהרן קמינקא, דביר: ת"א, התשכ"ב, 73).

אבל זאת היא הנחמה אשר עליך לבחור בה: הן גם באוהל הדל הזה יש מקלט לבעל מידות טובות, והוא עולה בתפארתו על ההיכלות. אם יש צדק במקום הזה, אם צניעות יש, אם חכמה ויראת-חטא יש, ושכל טוב לעשות כל עבודת-חובה ודי תבונה בעניינים האנושיים והאלוהיים. אין המקום צר אם המון הסגולות הנעלות הללו שרוי בתוכו. אין גלות קשה לאדם, אם מידות טובות אלו מלוות אותו שמה.
[ סנקא, "איגרת תנחומים לאימו". שם, 119].

פסלו של סנקא בקורדובה.


לאלה המבקשים לחקות את הדוגמאות הנפלאות והנשגבות של הטוב נאמר: לא להיוואש מן הניסיון להיטיב את דרכם ולשוב אל שלמות המידות ואל החכמה – שיבה המשולה לשיבת נפש נידחת אשר הדיחתה הרשעות, כי שעה שנוהג ה' כרחמיו, הכל הולך למישרין. ואולם רחום הוא ליראיו, העוברים מן ההפקרות אל השליטה-בעצמם ומכים על חטא, ושוקדים לשכך את סערת היצרים ואצים אל חיי רוגע ושלום. […] כן אוסף ה' את התבונה מגלות רבת-שנים ושל נדודים על פני כל […] ומביא אותה ברחמיו מדרך לא דרך אל נתיב מישרין.
[פילון האלכסנדרוני, "על שכר ועונש", בתוך: כתביו הפילוסופיים של פילון. מבחר ערוך בידי יוחנן לוי. עברית: יהושע עמיר. מאגנס: ירושלים, תשל"ה, 86].

פילון ברישום מאת אנדרה טבת, מאה 16
קטגוריות
אירועים אקטואליה כללי

מסגרות לימוד ועיון בשנה הקרובה

בשנה הקרובה אלמד בכמה מסגרות. אשמח לראותכם/ן
קורס סמסטריאלי על אודות הגותו של מורה הזן היפני איהי דוגן באוניברסיטת  תל אביב. בקורס נכיר את חייו של דוגן ועיקרי מחשבתו, תוך קריאה קרובה ברבים מכתביו ורשומות דרשותיו. הקורס נועד לשמש מבוא רחב ומעמיק לקורות חייו, הגותו ומקומו בהתפתחות הפילוסופיה הבודהיסטית. סמסטר א', ימי א' בין 16-18. קישור לרישום.
 
לידה ומוות במחשבת הזן: עיון עומק בחיבוריו של החכם דוגן. סמינר עיוני-טקסטואלי. זהו קורס תמתי שנוגע באחת הסוגיות המרכזיות להגות הזן בפרט והמהאיאנה בכללותה, וכן לפרשנויות השונות שניתנו לה. דוגן נדרש לנושא ברבים מכתביו, ואנו נקרא בהם ונקיים דיון בדבר משמעותם והרלוונטיות שלהם לחיינו. ביה"ס ברושים, פסיכודהרמה, ימי ב' בין 18-20.
 
הרצאה במסגרת סינמטק ת"א אודות היחס הדיאלקטי שבין הממסד הזן בודהיסטי לבין המרחבים, היצרתיות ואף הפראות המחשבתית והאמנותית המאפיינת את תלמידי האסכולה. יום שישי ה-26 באוקטובר, 15:15.
 
"בין האדם לחיה בשירת ההייקו" (בית מיכל, רחובות). שיחה שאקיים עם חברי דרור בורשטיין, במהלכה ננסה לברר את העמדה הלא-מפרידה והחומלת שביסוד השירים והאסתטיקה המאפיינת אותם. יום רביעי, ה- 23 בינואר 2019, 20:30.
 
"בודהיזם במאה ה-21". שיחה במסגרת סדרת המפגשים "שבילים רבים –  דהרמה אחת". סמינר הקיבוצים, יום שישי ה-5 באוקטובר, 9:00 (יחד עם מרצים חברים נוספים).

"התפקיד הדתי של הפילוסופיה ממזרח ומערב: עיונים במפגש היהודי-בודהיסטי". שתי הרצאות שאעביר במכון יד יצחק בן צבי שבת"א, במסגרת הקורס השנתי "על מזרח ומערב". הרצאותיי יעסקו בשאלה המתודולוגית למחקר השוואתי של דתות והרלוונטיות שלו לתקופתנו, וכן בדיאלוג הפילוסופי-אתי שמתקיים בין הגותם של נגרג'ונה ודוגן מצד אחד, והרמב"ם והרמן כהן מצד שני. יום חמישי ה-27 ביוני 2019 (8:30-12:00). במסמך הזה ניתן לקרוא על ראשית המחקר המשווה שאני עורך.

לפעמים האור
קטגוריות
אקטואליה

לחיות את הרגע

"לחיות את הרגע זה לדעת לנצל אותו" – כך נתבשרתי במודעה בעיתון. מתחת לסיסמה הזאת הופיע שמו של מוסד אקדמי המזמין את קהל הקוראים "לבחור תואר". לכך צורפה תמונה של נערות מאושרות הרצות בחוף הים.

נבהיר: לחיות את הרגע. לנצל את הרגע. נערות מאושרות. חוף ים בשקיעה. ציווי לבחירת תואר אקדמי. הגיוני.

ההקבלה שנעשית כאן מעניינת: לימודים כפיזוז על חוף הים. הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לבחור. כמו מול תפריט משקאות בלוי על שולחן נמוך, קבור בחול, בחוף ירושלים. לא מוזכרות צרופות מייגעות כלמידה, שינון, בקיאות, חשיבה, עמל, ניסיון, יצירתיות, כישלון, התגברות, התבגרות. חלילה לנו מאלה. בחירת לימודים כבחירת מקום לפיקניק. וכמובן, זו בחירה דחופה. חייבים לעשותה מיד. לך תדע, אולי לא תהיה חניה ליד הים. ואז מה? תחפש חניה? ואולי גרוע מכך: תחשוב מה ללמוד? הבהילות הזו היא בהילותו של סוחר מול קונה. מחר לא יהיה. קנה עכשיו.

ובכלל, ההיגיון המופרך של ההצהרה "לחיות את הרגע זה לדעת לנצל אותו". שפת החובה הזו מעידה על פחד עמוק. "רק לא לפספס את הרגע". וזו קביעה מתמיהה, כיוון שתפקידה של אקדמיה (לסוגיה ומחלקותיה), הוא לעמוד אל מול פחד בתצורותיו השונות: בערות, שרלטנות, מניפולטיביות, חד-ממדיות, בהילות חסרת פשר.

צר לי על הסטודנטים שזו האידיאולוגיה המאפיינת את המוסד בו הם לומדים (ואני יודע שמוסדות רבים מצדדים ברוח הזו). אאחל להם מליבי להכיר בעובדה שלעיתים רבות כולנו נפספס את הרגע. כן בהחלט. נפספס מאד. שוב ושוב. וזה בסדר. יותר מכך: לעיתים, פספוס הרגע ישיב אותנו לרגע שלאחר מכן רעננים ונינוחים יותר. יצירתיים. מחויבים. בוגרים. החלטיים. הנכונות לפספס את הרגע מאפשרת נוכחות נינוחה ברגעים רבים אחרים. פספסו את האוטובוס ותבינו מהר מאד כמה אתם רוצים שכבר יגיע הבא אחריו. כולנו נפספס אוטובוסים רבים. זאת עסקת החבילה שאנו מעורבים בה. לפעמים יגיע בזמן.

אז פספסו את הרגע, תלמידים יקרים. חשבו פעם ופעמיים. הרשו לעצמכם לא להגיע למסקנה. "שברו את הראש". תעו בדרך ומצו את בלבולכם. לא רק בחוף הים. גם בבית, עם ההורים. עם עצמכם. בעבודה. בטיול. זה חלק חשוב בלימודים, שמתחיל הרבה לפני ההרצאה הראשונה ביום הראשון של התואר הראשון.