אני שמח להודיע על פרסומו של ספר חדש בהוצאת הספרים שאני חבר בה: "ירח חסר".
קֹמֶץ: מבחר הייקו 2015-2016
מבחר שירי הייקו מאת: דרור בורשטיין, יעקב רז, אלכס בן-ארי, יובל אידו טל, ליאת קפלן ואיתן בולוקן
הספר כולל כחמישים שירים שנכתבו בשנתיים האחרונות, ומופיעים בו לראשונה רישומים מאת יעקב רז.
מחירו של הספר 40 ש"ח (כולל משלוח).
ניתן להזמין בפייפאל או בכרטיס אשראי. לפרטים נוספים ולהזמנת עותק לחצו כאן.
מי שעוקב אחר הבלוג יודע שאינני נוהג לכתוב בתדירות יומית. רחוק מכך.
עם זאת, לאור המתחולל בימים אלה בסוריה, ולאור החדשות האחרונות בדבר קריסתה המתקרבת של הפסקת האש בחאלב, אני מבקש לשתף כאן רשימה קצרה עם קישורים מועילים לארגונים שמסייעים במקום.
התמיכה יכולה להיות בכל סכום – ובמרבית האתרים ניתן ליעד אותה להיבט מסוים, אם רוצים, של מלאכת הסיוע (ניידות, תרופות,שיקום מבנים, איתור נעדרים וכו'). כפי שמתואר ברשימה של אליזבת צורקוב, מומלץ לתרום לארגונים הקטנים, הן בשל מיעוט הבירוקרטיה והן בשל העברה קלה יותר של התרומה ליעד.
אני תרמתי, ואני ממליץ לכל אחד/ת לעשות כך. וגם אם לא, אז אנא שתפו את הפוסט.
ביום שישי ה-9 לדצמבר, אשתתף במפגש במסגרת סדרת המפגשים הוותיקה: "שבילים רבים – דהרמה אחת". נושא המפגש הוא: "בודהיזם – בין האישי לאנושי". זהו נושא מורכב, אקטואלי מאד, ואני בטוח שיתקיים דיון עשיר.
יחד איתי ישתתפו במפגש מורים וחברים יקרים.
המפגש יתקיים בין השעות 9:30-13:00, בסמינר הקיבוצים, אודיטוריום 70.
זהו אחד משירי החורף היפים שאני מכיר. כתב אותו המשורר האמריקאי וולאס סטיבנס בשנת 1921. כאן ניתן להאזין לדקלום יפה של המקור.
הכנתי לשיר כמה גרסאות תרגום. הנה אחת מהן.
אני מציע לקרוא לאט.
—-
איש השלג / וואלס סטיבנס
על לבך להיות ליבו של חורף
כדי שתוכל להבחין
בכפור שעל ענפי האורנים
המכוסים שלג
ועליך לדעת קור
זמן רב
כדי להביט במחטי הברוש עמוסי הקרח
אשוחים קוצניים
מנצנצים רחוק בשמש ינואר
ולא לחשוב כלל על סבל
עם רחש הרוח
עם רחש כמה
עלים בודדים
אלו רחשי הארץ כולה
המלאה באותה הרוח
הנושבת באותו מקום עירום
עבור המקשיב
אשר מקשיב בשלג
ומבחין
בכלום עצמו
בכלום אשר איננו
ובכלום
אשר ישנו
——
לא רק שהשיר מביא את עבודת התרגום אל הקצה, במיוחד בבית האחרון, אלא שהוא – בפני עצמו – משמש הנחייה לתרגום.
השורה הראשונה: "על לבך להיות ליבו של חורף/ כדי שתוכל להבחין בכפור" הוא הנחיית תרגום פשוטה מאד ועמוקה מאד. שכן, כדי להבחין על ליבנו להיות עם הדבר בו אנו מבחינים. זו פעולת הקדשה (קדושה?), בה המשורר או המתרגם עושה את ליבו לאחד החומר אותו הוא מתרגם. לא הייתי ממליץ למישהו לתרגם חומר אשר ליבו אינו "אחד איתו". במובן הזה, אני לא אוהד של תרגום עסקי או טכני, חרף הבנתי את חשיבותו. עשו את לבכם לכדי ליבו של אקהרט, שייקספיר או לאו-דזה, וראו כיצד זה מחייה את מילותיכם.
גם הבית האחרון הוא הנחיית טובה. יש קשר עדין מאד בין הקשבה ובין יצירה. הקשבה כה דקה, עד שניתן להבחין בכל שישנו ובלא-כלום אשר נוכח בו. כמו בהתבוננות אל הים הגדול, אל הגלים והקצף והשחפים. היכן גרגרי החול? היכן הבועות? כאשר מתבוננים ממושכות בים הרי שאין כל ים. איש השלג אינו מבחין בכך שהוא הולך ונמס. הוא יודע רק חורף.
השיר הוא הנחיית כתיבה יוצאת דופן. הנחיית תרגום מדוייקת. הוא מבטא את הקשב הדרוש למלאכה הזו. את הקשב הדרוש לכל מלאכה.
