לאחרונה הייתי שותף ליוזמה קהילתית המציעה מגוון של קורסי ערב, הרצאות וסדנאות, לתושבי העיר. את "המרכז: קהילה לומדת" יזמה האמנית והמאיירת הילית שפר, מתוך הכרה בחשיבותן של מסגרות קהילתיות שיוקדשו ללימודי ערב, סדנאות העשרה והרחבת אופקים לרבים מתושבי העיר, ובמחירי הרשמה ושכר-לימוד חברתיים. המרכז פועל בכיתות הלימוד של "מרכז מגיד" אשר בלב תל-אביב.
מרכז הלימודים החברתי פועל החל מהחודש, ומציע מגוון קורסים וסדנאות. גם אני אלמד שם, בסמסטר הבא, אך אני ממליץ בחום לגשת לאתר כבר עכשיו ולראות בעצמכם/ן את מבחר הנושאים.
מסגרות קהילתיות המוקדשות ללימודי ערב, סדנאות ולימודי העשרה הן מצרך נדיר. פעמים רבות, יוזמות שכאלה לא צולחות בשל מצוקת תקציב ומיעוט נרשמים. בתקופה בה קשה למצוא פנאי למנוחה, שלא לדבר על פנאי ללימוד, רוב האנשים מוותרים מראש על הרשמה למסגרת כזו או אחרת. כמובן שגם לשיקול הכלכלי יש יד בדבר, וניתן להבין זאת.
יחד עם זאת, דווקא בתקופה שניתן להגדירה (במילים עדינות) כצינית, יש חשיבות רבה בתמיכה ביוזמות חברתית שכאלה ובהשתתפות פעילה בהן. לא רק שהיוזמה "במרכז: קהילה לומדת" קמה מתוך הקהילה, אלא שמטרתה היא להחזיר לקהילה וזאת על-ידי יצירת מסגרות לימוד מעוררות מחשבה, רלוונטיות, מוקפדות, ושמחיר ההשתתפות בהן יהיה חברתי וזמין עד כמה שניתן.
כשאני כותב את המילים הללו אני נזכר בדבריו הבלתי נשכחים של ש"י עגנון, מתוך "סיפור פשוט" (על כפות המנעול, ירושלים ות"א, תשל"ה, עמ' עא):
"כשהגיעה בלומה לכלל חינוך היה אביה מושיבה על ידו וקורא עמה בספרים. אומר היה חיים נאכט, יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר ורואה עולם אחר".
–