קטגוריות
כללי

פילון האלכסנדרוני על יישוב הדעת

1. יישוב הדעת הוא עצמו שכרו של יישוב הדעת, ומידת הצדק וכל אחת משאר הצדקות היא עצמה הפרס שלה. [על החוקים המיוחדים ב', 47].

2. האיש בעל המטרות הנעלות מכוון ליבו שיזכה ביום לשם היום, באור לשם האור, ביפה לשם היפה בלבד, שלא לשם דבר אחר. זה החוק האלוהי להוקיר את הצדקה לשם עצמה. [דרשות ג', 57].

3. כי אלוהים עשה את האדם בן-חורין ואון לעצמו ונתן בידו להשתמש בכוחותיו מרצון ובכוונה תחילה, למען יידע בין טוב ורע, ישכיל את המובחר ואת המגונה, יהגה בטהרה בצדק ובעוול ובכל הנוגע למעלותיהן ולפחיתותיהן של המידות, עד שיבחר בטוב ויסור מרע. [על שאין השינוי תופס באלוהות].

4. לאלה המבקשים לחקות את הדוגמאות הנפלאות והנשגבות של הטוב נאמר: לא להיוואש מן הניסיון להיטיב את דרכם ולשוב אל שלמות המידות ואל החכמה – שיבה המשולה לשיבת נפש נידחת אשר הדיחתה הרשעות, כי שעה שנוהג ה' כרחמיו, הכל הולך למישרין. ואולם רחום הוא ליראיו, העוברים מן ההפקרות אל השליטה-בעצמם ומכים על חטא, ושוקדים לשכך את סערת היצרים ואצים אל חיי רוגע ושלום. כן אוסף ה' את התבונה מגלות רבת-שנים ושל נדודים על פני כל ומביא אותה ברחמיו מדרך לא דרך אל נתיב מישרין. [על שכר ועונש].

פילון (ידידיה הכהן) חי במאה הראשונה לפנה"ס באלכסנדריה.

הציטוטים מתוך:

  • כתביו הפילוסופיים של פילון. מבחר ערוך בידי יוחנן לוי. עברית: יהושע עמיר. מאגנס: ירושלים, תשל"ה.
  • פילון: יסודות הפילוסופיה היהודית א'. ירושלים: מוסד הרב קוק, 1970.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *