קטגוריות
כללי

נר

מתוך ויקרא רבה:

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, נֵרְךָ בְּיָדִי וְנֵרִי בְיָדֶךָ, נֵרְךָ בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, נֵרִי בְיָדֶךָ (ויקרא כד, ב): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵאַרְתָּ נֵרִי הֲרֵינִי מֵאִיר נֵרְךָ.

מתוך "סיפורי דהרמה לילדים", טוקיו: הוזוקן שוטן, 1987.

הקסרית ווּ דְזֶה-טְײֵן (武則天, 624-705) זימנה אליה את הנזיר פָצָנג, האב השלישי לאסכולת "זר הפרחים", כדי שיבאר בפניה את עקרונות תורתו. לאחר שהחליף עמה ברכות, פָצָנג ביקש מהקיסרית שתבוא עמו לחדר סמוך אשר כוסה כולו במראות רחבות: תקרתו הייתה למראה, הרצפה היתה למראה, ארבעת הקירות היו כולם למראות הניצבות מול מראות.

פָצָנג הציב במרכז החדר פסל של הבודהה והבעיר נר בחיקו. האפלה ניצתה באחת. "מופלא! כה מופלא!" אמרה הקיסרית, ועיניה הוארו באור שזרח מריבוא ההשתקפויות שהיקפו אותה.

פָצָנג אמר: הוד מעלתך, כך היא כוּליות המציאות על ריבוא פניה: בכל מראה משתקפת דמותו הזורחת של הבודהה הניצב במרכז החדר; ובה בעת כל אחת מוארת בהשתקפותן של יתר המראות. עיקרון ההתמוססות-החודרת-כל בהיר כעת לעיניך. הכל כלול באחד; האחד כלול בהכל. עיקרון המישורים החודרים וחובקים זה את זה בהיר כעת כאורו של הנר אשר במרכז החדר ובריבוא ההשתקפויות. עיקרון התהוותם הבו-זמנית של מישורי הקיום באשר הם, המקיימים ומכלים זה את זה, בהיר כעת כאורו. האור הגדול הזורח כריבוא ההשתקפויות הוא אורו של הנר האחד, ואורו של הנר האחד אינו שונה מאורן של כל ההשתקפויות הזורחות כעת באורו.

אישה קוראת לאור נר (Peter Ilsted)

 

18 תגובות על “נר”

תודה איתן. מעניין גם לראות את ההבדל. במקור היהודי הדימוי עובד על משהו דיאלוגי, של שני צדדים שכל אחד מהם מחובר לשני. ויש גם תנאי: אם תאיר, אאיר.
אצל פא-צאנג נראה שמתואר מצב שאינו תלוי במעשה, מצב אונטולוגי וקוסמי. והמציאות אינה של דיאלוג בין א לב' אלא של "התמוססות", כתרגומך.

כן, אתה צודק. לכן הבאתי את שני הקטעים: כדי להראות את הדימיון אבל כמובן גם לחשוב על השוני.
פא-צאנג היה המנסח הגדול של כתבי אסכולת "זר הפרחים". הוא זה שניסח את העיקרון של "התמוססות שלמה" (圓融) שאינה אלא "היעדר חציצות/מכשלות" (無礙).
בהמשך לקטע שתרגמתי, יש קטע ארוך בו מתואר איך הוא שולף מכיס גלימתו כדור בדולח ומראה לקיסרית כיצד כל ההשתקפויות הן-בעצמן מתקיימות בו זמנית (同時) בכדור.
כך שקשה לדעת האם ניסוחיו – ובכלל תורת הכוליות של "זר הפרחים" – מיועדים רק להבנה אונטולוגית או גם להבנה טמפוראלית. לתחושתי, היות ומסורת "זר הפרחים" מלמדת אי-שניות, אז גם החציצות בין קטגוריות אלה מלאכותיות במובן מה. אגב, יש היום חוקרים של "זר הפרחים" (כמו תומאס קלירי למשל), שמסבירים את משנת האסכולה כפילוס' דיאלוגית. ויש בזה משהו.

תודה לך על רגישותך. מרגש מאד. "אם הארת נרי, הריני מאיר נרך". הקדוש ברוך הוא והאדם חד הם.

היי איתן
מזל טוב לרגל צאת סיפרך
רציתי לשאול לגבי ספר הילדים שציינת אם יש תרגום לעברית ?
או ספר סיפורי זן לילדים ?אולי מחשבה לתרגם ספר מעין זה ?
תודה מראש הראל

אין עדיין תרגום של הספר הזה. ובכלל, מעט מאד ספרים שכאלה עבור ילדים תורגמו לעברית (יש יותר באנגלית). עבורי בכל אופן, זה כרגע לא בתכנון

נהדר איתן, נהניתי מאוד לקרוא! האם תוכל לכוון אתי למקור בו כתוב יותר בהרחבה על "העיקרון של "התמוססות שלמה" (圓融) שאינה אלא "היעדר חציצות/מכשלות" (無礙)."?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *