7 תגובות על “סרטון שיחה ומפגש: "אני, בן יפן היפָה"”
שיחה נהדרת.
במיוחד מרתק אותי הלימוד היהודי שהתרחב והתעצם עקב השהייה ביפן והלימוד הבודהיסטי.
תודה דליה. בכנות אומר שהלימוד של כל אחת מדרכים אלה רק הולך ומעמיק עם השנים (ולא ממוצה).
שמעתי עכשיו את המפגש.
לשמוע אותך(זה כמו לדבר אתך) , ציורית, דומה למופע של חיה, או יצור, עשוי מעלים רבים, זז לאורך ולרוחב, אבל מתקדם; נושבת רוח יהודית , והיצור מרקיד את עליו האישיים בהתאם, באה רוח יפנית, וגם אליה מגיבה החיה היפה הזו, אתה מגיב להכל, אבל מתקדם.
מקווה מאוד שהדברים הנ"ל ברורים. בשבילי זו חוויה שמחה מאוד ומדויקת של פגישה.
ואם הייתי on line, הייתי שואלת אותך שאלה שמטרידה גם אותי:
איך קוראים את הכתבים האלה כשאנו יודעים שהיוצר התאבד?
זה מעסיק ומשגע אותי. אני לא יכולה לחמוק מהמחשבה.
אני יודעת שאין לשפוט, אבל, ההתאבדות היא לא חלק?
איך יוצר גדול גם כתב עבורי וגם התאבד (וזה רק הכעס)?
תודה
שולמית
שלום שלומית ותודה. באשר לעובדת התאבדותו של קוובטה – היא מלווה אותי בקריאת ספריו בדיוק כשם שיופי מילותיו וחכמתו מלווים אותי. אין קוובטה אחר.
היי.
אם לא הייתי הורה לילדים, התאבדותו הייתה מטרידה אותי הרבה הרבה הרבה פחות.
בגיל צעיר מסוים, התאבדות יוצר נראתה לי אפילו רומנטית…..
מרגע שנולדו תינוקות שגם גדלו תחת כנפי הוריהם, התאבדות היא נושא קשה מאוד לתקשור.
רק שיתפתי, לא שיש פתרון של 1+1=2 או 3 (-:
אבל זה נעשה חלק מהדמות ומהרהורים לגביה ומהשיח איתה.
איך אתה חי – שם הכתבים,
ואיך אתה מת? זה גם בכתבים?
צריך למדר את המוות בקריאה – אחרת אי אפשר לקרוא את היופי.
זו שאלה מורכבת, שאלתי בשביל לדעת איך אחרים מתמודדים. ואתה בוודאי מרגיש קרוב אל קוובטה.
ביי
ספר מבוא פואטי לדברי הימים של תולדות תרבות היפן. איתן, זה כל כך יפה. וזה כל כך עצוב. כאשר סיימתי לקרוא, מיד רציתי לשוב לקריאתו. המילים שכתב ואמר קוובטה בדם לבו עטופות ברוח אוורה ויוגן, כך הרגשתי. הדהדו בי הרהורים על ישראל של אז ושל ימינו.
תודה על התרגום הקשוב של הנאום המרגש ועל שמירת הרוח שבו.
7 תגובות על “סרטון שיחה ומפגש: "אני, בן יפן היפָה"”
שיחה נהדרת.
במיוחד מרתק אותי הלימוד היהודי שהתרחב והתעצם עקב השהייה ביפן והלימוד הבודהיסטי.
תודה דליה. בכנות אומר שהלימוד של כל אחת מדרכים אלה רק הולך ומעמיק עם השנים (ולא ממוצה).
שמעתי עכשיו את המפגש.
לשמוע אותך(זה כמו לדבר אתך) , ציורית, דומה למופע של חיה, או יצור, עשוי מעלים רבים, זז לאורך ולרוחב, אבל מתקדם; נושבת רוח יהודית , והיצור מרקיד את עליו האישיים בהתאם, באה רוח יפנית, וגם אליה מגיבה החיה היפה הזו, אתה מגיב להכל, אבל מתקדם.
מקווה מאוד שהדברים הנ"ל ברורים. בשבילי זו חוויה שמחה מאוד ומדויקת של פגישה.
ואם הייתי on line, הייתי שואלת אותך שאלה שמטרידה גם אותי:
איך קוראים את הכתבים האלה כשאנו יודעים שהיוצר התאבד?
זה מעסיק ומשגע אותי. אני לא יכולה לחמוק מהמחשבה.
אני יודעת שאין לשפוט, אבל, ההתאבדות היא לא חלק?
איך יוצר גדול גם כתב עבורי וגם התאבד (וזה רק הכעס)?
תודה
שולמית
שלום שלומית ותודה. באשר לעובדת התאבדותו של קוובטה – היא מלווה אותי בקריאת ספריו בדיוק כשם שיופי מילותיו וחכמתו מלווים אותי. אין קוובטה אחר.
היי.
אם לא הייתי הורה לילדים, התאבדותו הייתה מטרידה אותי הרבה הרבה הרבה פחות.
בגיל צעיר מסוים, התאבדות יוצר נראתה לי אפילו רומנטית…..
מרגע שנולדו תינוקות שגם גדלו תחת כנפי הוריהם, התאבדות היא נושא קשה מאוד לתקשור.
רק שיתפתי, לא שיש פתרון של 1+1=2 או 3 (-:
אבל זה נעשה חלק מהדמות ומהרהורים לגביה ומהשיח איתה.
איך אתה חי – שם הכתבים,
ואיך אתה מת? זה גם בכתבים?
צריך למדר את המוות בקריאה – אחרת אי אפשר לקרוא את היופי.
זו שאלה מורכבת, שאלתי בשביל לדעת איך אחרים מתמודדים. ואתה בוודאי מרגיש קרוב אל קוובטה.
ביי
ספר מבוא פואטי לדברי הימים של תולדות תרבות היפן. איתן, זה כל כך יפה. וזה כל כך עצוב. כאשר סיימתי לקרוא, מיד רציתי לשוב לקריאתו. המילים שכתב ואמר קוובטה בדם לבו עטופות ברוח אוורה ויוגן, כך הרגשתי. הדהדו בי הרהורים על ישראל של אז ושל ימינו.
תודה על התרגום הקשוב של הנאום המרגש ועל שמירת הרוח שבו.
תודה רבה סופי