קטגוריות
כללי

הקלטת שיחה

לחצו על הסרגל כאן למטה כדי להאזין לשיחה שקיימתי עם קבוצת תלמידים ולתמידות ממבשרת ציון. דיברתי על כמה נקודות מבט הנוגעות לרוחניות העכשווית וכן בנוגע לבודהיזם המערבי. 

 

12 תגובות על “הקלטת שיחה”

האזנתי ונפגעתי. היו לי כמה דמעות וכמה חיוכים. לא מצאתי ולו שקר אחד בדבריך, רק אמת, המכלול את כל הצדדים והגבולות של המציאות והאידאה אתה מייצג. כך אתה פותח לנו את התודעה ואולי את כל הצ׳אקרות. אם ניתן לגזום מלל ניתן לזקק את השיחה שלך ל: אבן הבוחן=אבן הבניה. אני שואל את עצמי ומעז לשאול אותך איתן: האם אי פעם יצא לך להתנדב לבית ספר אוטיסטי, או מחלקה גריאטרית, או בשכונת מצוקה של הומלסים..ושם לשתוק ורק לעזור ולחמול??(לשתוק בסדנת ויפסנה, כל אחד יכול). במילים אחרות, איתן מה אתה ״עושה״ כדי לרפא בקטנה את פני הדור?

האמת גדעון, אני לא מבין את תגובה שלך. מה הקשר בין מה שאמרתי ונקודות ההדגש שלי בשיחה, לבין דין וחשבון פרטי שאני עושה בחיי ולמה שאיני עושה? האם דבריי אינם ברורים? האם תרצה ברשימה של היכן התנדבתי עד היום? האם אתה מבקש מפרט של האנשים והעמותות להם עזרתי בעשרים השנים האחרונות? האם רק אם אפרסם את מפת המקומות בהם עבדתי והתנדבתי למען אוכלוסיות מוחלשות – האם רק אז דבריי יהיו ברורים? או שמא עלי לשלוח לך עדויות ומשובים של אנשים ונשים שלמדו איתי ושיתפו אותי במשברים בחייהם, בלא תמורה ומתוך שותפות אמתית?
במילים אחרות: האם לדבריי אין ערך בלי הפירוט הזה? אתה באמת לא מבין על מה אני מדבר? אם לא הבנת מה אני "עושה", אז אנחנו רואים דברים אחרת לגמרי.

איתן היקר. הדברים שאמרת בשיחה היו בעלי ערך רב וראויים ללמידה וליישום.
שאלתי ודרשתי ״לדוגמא אישית״ כי בכולנו קיימת נטיה לבקרת ולהטפה ולעיתים איננו שואלים את עצמנו: ״ ומה אני עושה כדי לתקן״? ברור שאיני דורש ממך להציג את רשימת פועלך וחמלתך אלא רק מדייק את מודעות המאזינים(ואת מודעותי ואולי את מודעותך) למעשים. מזדהה ומעריך כל מילה שאמרת!

תודה ענקית לך איתן על השיחה הנהדרת!!! ככול שאני נע ונד תוהה וטועה במרחבי עולם הדהרמה, הרי שדבריך, לאורך השנים וגם עתה, מכווננים אותי נכוחה לגישה מפוכחת ומאוזנת שעושה לי סדר בראש ובגישה. אין לך מושג עד כמה סייעת לי בשנים האחרונות ועל כך אני מוקיר לך תודה עמוקה😁👍😁

איתן שלום,
תודה רבה. זאת ללא ספק השיחה שרציתי לשמוע מזמן, כי אתה מטפל בשאלות שמטרידות אותי לגבי התרגול המדיטטיבי ולאפשרות להפוחו לכלי ,לאמצעי , לשימושי ל-"אפליקציה". דבר שקשור לתפיסה המערבית של המסורת הבודהיסטית .

בשאלה להלן אין לפרש קביעה מסוימת:
האם אין אינסטרומנטליות מסויימת בתרגול המדיטטיבי כאשר אנחנו בכל זאת מחפשים להיחלץ מהסבל על ידי התבוננות במציאות לדוגמא?
האם יש תגובה ממסורות התרוודאה לתפיסת הזרם המהיאנה לגבי הנרוונה בשיח הבודהיסטי?

תודה רבה על ההרצאה כל כך מרתקת ורבת ערך.

חזי דן

תודה חזי,
כמו שאמרתי בשיחה, תמיד יש מרכיב אינסטרומנטלי מסוים בכל נוהג דתי או אימון רוחני. השאלה היא האם הפשר האינסטרומנטלי חובק את כל משמעות המעשה; כלומר האם האתוס שמקנה משמעות למה שאנו עושים הוא מכשורי גרידא? המתח בין המכשורי ללא-מכשורי מופיע לכל אורך ההיסטוריה הבודהיסטית בצורות כאלה ואחרות, ומגיע לשיאו בזרמי המהאיאנה ומסורות הזן (שחלקן צדדו בפשר לא מכשורי מובהק). באשר לשאלת הסבל, אני חושב שכמובן אין כל רע בישיבה או הליכה או קידה או שירה או כל פעולה אחרת כדי להקל על הקושי בחיינו. כמו גם לשיחה טובה עם חבר או שיטוט במוזיאון. אני רק מזכיר כי המטרה המקורית של כל הפעולות האלה בהקשר הבודהיסטי היתה של גאולה, ולא אושר או הקלה על חרדה קיומית, שכן הבודהה הצביע אל עבר נירוואנה ("כיבוי", "דעיכה"). הטענה שמסורות הבודהיזם עסקו למן ראשיתן בהקלת הסבל, בעיקר במובנו המערבי המודרני, היא פרשנות מוטעית בעיני. שהרי אלה מסורות שעניינן הוא גאולה ולא תרפיה. הדגשת הפשר התרפויטי היא פרי האופן המודרני-פסיכולוגיסטי בו מסורות אלה יובאו למערב.
בנוגע לתגובות ממסורת התרוודה למסורות המהאיאנה – יש דיון ושיחה נמשכים, למשל בבודהיזם הטיבטי. עם זאת, יש גם מופעים של חוסר רצון לשיחה, כמו זרמים מסוימים בתאילנד ובשרי לנקה.

תודה רבה איתן אל תשובתך הכל כך חשובה עבורי.
תרשה לי לבקש ממך להעמיק במה שאמרת כשאתה כותב "…האתוס שמקנה משמעות למה שאנו עושים הוא מכשורי גרידא…"
לא למען הדיון הפילוסופי (דבר שכמובן איני מזלזל בו) אלא לשם ההשלחות המשמעותיות על חיי האדם.
האם תוכל לתת גודמא של פעולה או סיטואציה שאינו מכשורי גרידא ואחרת שלעומת זאת היא לגמרי מכשורית? איך אפשר להסביר את המושג הזה לאנשים שלא בהכרח יתעניינו בבודהיזם. האם אפשר להנגיש את הרעיון מבלי לעוות אותו.
איך מחברים הקניית משמעות עם היחלצות מהדוקהה? כאשר ביצוע פעולות מתבססת על משמעות יכול לקלות להוות מקור של חיפוש, היצמדות, השתוקקות לדבר מה. גם אם משמעות זאת היא נעלה.

הייתי מציע לך לחשוב על אהבה כדוגמה ליחס לא מכשורי. כלומר, אפשר לראות באהבה יחס שאינו רואה באחר כלי או פונקציה למען העצמי. אהבה כיחס בו אני מוכן שלא להיות לכוד בסבך האינטרסים, ובכך לקבל את האחר בעבור מה שהוא/היא. כלומר זה יחס של נתינה ולאו דווקא של השגה. שהרי מרוב הדברים שאנו אוהבים לא "יוצא" לנו כלום, אלא אנחנו שם עבורם, לא עבורנו בהכרח (או בלבד). אז זו דוגמה שהייתי ממליץ עליה. במקורותינו ידוע מטבע הלשון "עובד השם באהבה", כדוגמה ליחס שאינו כבול לאינטרס הגמול. עוד נאמר כי זו אמונה לשמה, ולא לשם דבר אחר.

העקרון מובן.
העקרון הובן. זאת אהבה לא מכשורית וגם שלא מונעת מהיצמדות ולא במקרה.
ההשוואה עם המושג "עובד השם באהבה" ממקורונינו נשמעת פשוט מדהימה.
תודה רבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *