קטגוריות
כללי שירה תרגום תרגומים

לצייר תרגום

אוגוסט מאקה

כמה מחשבות על מעשה התרגום, מתוך מאמר שכתבתי והופיע זה מכבר בכתב העת "אלכסון":

הפילוסוף פלוטינוס, בן המאה השלישית, כתב כי פילוסופיה היא "תנועת החושב לקראת הטוב שאליו הוא שואף". בכתביו המאוחרים התוודה ז'אן-פול סארטר כי "תמיד בפילוסופיה חבויה פרוזה בעמימות המונחים עצמם". בהתייחסו לשירתו של פול וואלרי, כתב מבקר הספרות אמיל אוגוסט שארטייה כי "כל חשיבה מתחילה בשיר". כלומר שבבסיס חשיבתנו מצוי המיתי והפואטי. בדבריי להלן אבקש לטעון כי שלוש התובנות הללו: התנועה לקראת, עמימותו של הנוכח וקדימותו של הפואטי, מאפיינות את עבודתו של המתרגם ורומזות על אפשרות שרטוטה של מתודולוגיית תרגום אותה אכנה פואטית.
[להמשך קריאה הקישו כאן]

*

 

 

2 תגובות על “לצייר תרגום”

שלום איתן, קראתי את המאמר שלך 'לצייר תרגום'. תודה על מאמר מאיר עיניים, מעשיר ומרגש. תוך כדי קריאה נזכרתי בדבריו של ט.ס.אליוט בספר 'על השירה' שכתב על מעשה התרגום: "שירה היא בבחינת אזכור מתמיד של כל הדברים העשויים להיאמר בשפה אחת ואינם ניתנים לתרגום. הקשר הרוחני בין עם לעם אינו יכול להתקיים בלעדי אלה היחידים הטורחים ללמוד לפחות שפה זרה אחת, ככל שאפשר להיטיב ללמוד שפה אחרת משפת-האם, ולפיכך הם מסוגלים במידה פחותה או יתרה להרגיש בשפה האחרת כמו בשפת-האם. ואם ברצונך להבין עם אחר אפשר שיהיה עלייך לנסות להבין גם את היחידים הללו בקרב אותו עם שיגעו על לימודה של לשונך שלך. הנה כי כן, לימוד שירתו של עם אחר עשוי להיות מועיל ביותר. אמרתי שקיימות סגולות בשירתה של כל לשון אשר רק אלה שזו לשון-אמם מסוגלים לרדת לעומקן. אך למטבע זו גם צד שני. לא פעם נוכחתי לדעת, בעת שניסית לקרוא בלשון שלא ידעתיה היטב, שאיני מבין פסקת פרוזה עד שאני מפענח אותה לפי הכללים מן הסוג שמלמד המורה בבית הספר – משמע חייב הייתי לדעת אל נכון מה פירושה של כל מלה ומלה, לתפוס את עקרונות הדקדוק והתחביר – ורק אז יכולתי לשחזר לעצמי במחשבה את מלוא משמעותה של הפסקה הזאת באנגלית. ולעומת זאת נוכחתי גם לא פעם שקטע של שירה שלא יכולתי לתרגמו, שכוללות היו בו הרבה מלים בלתי מוכרות לי ומשפטים שלא יכולתי לשחזרם בלשוני, העניק לי משהו מיידי וחיוני, משהו ייחודי השונה מכל דבר אחר באנגלית – משהו שלא יכולתי לבטאו במלים ואף על פי כן חשתי שאני מבין אותו. וכאשר שיפרתי את ידיעותיי באותה לשון ראיתי שאותו רושם לא היה אשלייתי, לא היה זה משהו שדימיתי למצאו באותה שירה אלא משהו שבאמת היה בה. כך שדרך השירה יכול אתה לחדור, פה ושם, לארץ אחרת קודם שהוצאת לך דרכון וקנית כרטיס, אם אפשר לומר כך". (מתוך המאמר התפקיד החברתי של השירה, שם עמוד 38-9). ודברייך איתן גם הזכירו לי את המשפט המופלא של היראקליטוס שאליו התייחסתי כאל דימוי – "דרך הכותבים, הוא אומר, ישרה ועקומה" – פרגמנט 59 מתוך היראקליטוס ופארמנידיס, עדויות ופרגמנטים, מאת שמואל שקולניקוב. הכותבים-המתרגמים. תודה על מאמר מופלא שלך איתן, זיו

שלום זיו ותודה רבה על התגובה הנהדרת הזו. מצאתי עצמי מהנהן בהסכמה לכל מילה. אלה הם דברים יקרים מפז, ואני באמת חושב שמתרגמים הם כגשרים דקים ושבריריים בין עמים ואומות: לפעמים מספיקה פסיעה אחת במשקל לא נכון, והגשר קורס. עם זאת, לפעמים דווקא ההימור על המשקל הלא ידוע יגרום לכך שההליכה תצלח. תודה רבה שוב על תגובתך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *