קטגוריות
אירועים כללי

'אם נדע לבקש חיים' – נפגשים עם א״ד גורדון

והיה בעמדך רגע ליישר את קומתך ולשאוף רוח, ושאפת לא רק אויר לנשימה, והרגשת, כי שואף אתה אל קרבך עוד דבר-מה, דבר-מה כמוס, אשר לא תדע מה הוא, אבל אשר יפרה את הרגשתך ואת מחשבתך, אשר יוסיף חיים ואור לרוחך. והיה יהיו לך רגעים, אשר כמו תתמוגג כולך בתוך האין-סוף. אז תיאלם דומיה. לא רק הדיבור, כי גם השירה תהיה בעיניך כחילול הקודש, ואף גם המחשבה. והשגת את סוד השתיקה וקדושתה.  (א"ד גורדון, מתוך: האדם והטבע). 

*

אני שמח לשתף פרוייקט נהדר שאני נוטל בו חלק, ושחוגג את הגותו של א"ד גורדון. הפרוייקט נסוב סביב הוצאתו לאור של הספר אם נדע לבקש חיים – נפגשים עם א"ד גורדון, בעריכת נעמה שקד וצוות חברים. הספר כולל  שמונה עשר רשימות ומלוּוה בסדרת צילומים נפלאה של טבע ואדם. ארכו כ-325 עמ' בכריכה רכה ובהדפסה ידידותית לסביבה. כדי שהספר יראה אור אנו מבקשים את תמיכתם/ן (לחצו כאן לפרטים מלאים). 

 

קטגוריות
כללי

היכן כף רגלי דורכת?

פעם אחר פעם אני שב אל הסטואיקנים. למדתי להעריך את המידה הטובה של חכמתם, השלובה פעמים רבות בתוכחה מוסרית חריפה (ונדרשת). הגם שאחד המחקרים המרתקים שיצא לי לקרוא דן בהגות הסטואית כצומת תרבותי-ופילוסופי, ששילב לאורך המאות הראשונות לס' בין עיקרים פילוסופיים ורגישויות אתיות שתורגמו ופורשו מחדש לאורך דרכי העפר שבין אתונה, רומא, אלכסנדריה, ירושלים והודו. כיום אנו יודעים כי גם פלוטינוס, אותו פילוסוף-מיסטיקן, ניאו-פלטוניסט גדול בן המאה השלישית לס', הושפע רבות מן הסטואיקנים אך לא פחות מכך גם מחכמי הודו הבודהיסטיים של זמנו. ואכן הזיקה שבין מחשבת הסטואה ומחשבת המהאיאנה (בעיקר מזרם ה-Madhyamaka) היא נושא מרתק שצובר תאוצה במחקר. וכך ראוי, שהרי העולמות נפגשים. 

בקריאתי בכתבי הסטואה אני שב פעם אחר פעם לרשימותיו ולמכתביו של לוציוס אנאוס סנקה, בן המאה הראשונה. יתכן וכתביו על אודות הגלות שעבר, המשבר החברתי לו היה עד, ומרכזיות האתיקה לדרכו הרוחניות של האדם הם שלכדו את ליבי ביתר שאת. לא בכדי דבריו השפיעו לאורך הדורות, למשל על הקיסר הרומי מרקוס אורליוס בכותבו את הגיגיו. כמובן, כל אלה מאפיינים את האסכולה הסטואית לדורותיה, אך אני מוצא שסנקה היטיב לנסח את היראה האדירה בעמדו מול הטבע והנצח, יחד עם האמת הפשוטה, הקונקרטית אך עם זאת הכה חמקמקה, כי יתכן ואופיו של אדם הוא העדות האמיתית לגדולת נפשו ועומק השגתו. הבו לנו חכמים המשתהים בדממה מול הטבע ושאינם מחרישים מול עוול. 

וכך כתב:

הלא בכל מקום בשווה אנו מכוננים מבטנו לשמים, וכל אשר בשחקים במרחק שווה הוא לדברים האנושיים. לכן, כל זמן שאין אנו מעבירים את העין מראות את המחזה הנפלא שלא תשבענה מהביט בו; כל זמן שיכול אני לראות את השמש והירח ולהתבונן בכל כוכבי השמים; כל זמן שיכול אני להתענג על מוצאם ועל מבואם, לחשוב על מסילתם ועל שהם מקדימים ומאחרים בתהלוכתם, לחזות בצבא הכוכבים הרבים בלילות, מהם קבועים ועומדים, מהם לא מרחיקים לכת אבל סובבים בנתיבתם הקצרה, מהם נוצצים פתאום ומהם חודרים בזרם-אשם לעין הצופה כאילו רוצים הם להשתמט ולנפול לארץ, מהם מעופפים בסך בתהלוכה ארוכה של מאורעות כל הזמן; כשאני צופה בכל אלה ויכול להתרועע בחיי-חלדי לצבא מרום זה; כל זמן, שיכול אני ברוחי, המשתוקק לדברים הקרובים לו בטבע, להתעלות למרומים – מה איכפת לי היכן כף רגלי דורכת?

[…] הן גם באוהל הדל הזה יש מקלט לבעל מידות טובות, והוא עולה בתפארתו על כל ההיכלות. אם יש צדק במקום הזה, אם צניעות יש, אם חכמה ויראת-חטא יש, ושכל טוב לעשות כל עבודות חובה ודי תבונה בעניינים האנושיים והאלוהיים. אין המקום צר, אם המון הסגולות הנעלות הללו שרוי בתוכו. אין גלות קשה לאדם, אם מידות טובות אלו מלוות אותו שמה. 

[סנקה: כתבים נבחרים. תרגום: אהרון קמינקא. ת"א: דביר, תשכ"ב 1962]. 

פסל סנקה ב-Antikensammlung , ברלין
פסל סנקה ב-Antikensammlung, ברלין

 

קטגוריות
אירועים כללי

סרטון – א"ד גורדון והתייחסותו לבודהיזם

הנה הקלטת המפגש שקיימנו במוצאי שבת. שמחתי מאד על השאלות הרבות והתגובות מחממות הלב. מוזמנים ומוזמנות לצפות. 

 

 
 
קטגוריות
כללי

מה שלא נאמר – על שפתו הדתית של מורה הזן דוגן

לאחרונה פורסם בכתב העת Asian Philosophy, מאמר שכתבתי על אודות רטוריקת השלילה המאפיינת רבים מכתביו של מורה הזן דוֹגֶן (המאה השלוש עשרה). רטוריקה זו, הידועה במסורות התיאולוגיות המערביות כ- via negativa או כפילוסופיה אפופטית (apophasis), כופרת באפשרותו של ניסוח חיובי של המוחלט או של האלוהות. בהקשר הבודהיסטי, רטוריקה מערערת מעין זו זכתה לעדנה ניכרת במשנת הריקות (סנס. Śūnyatavāda) של נאגרג'ונה בן המאה השנייה, אשר כתביו ומחשבתו השפיעו בצורה עמוקה על האסכולות הבודהיסטיות שנפוצו בתרבויות מזרח אסיה לאחר מכן, ובתוך כך על כתביו של מורה הזן היפני דוגן.  במאמר שכתבתי אני מפרט את הביטויים השונים בהם דוגן ניסח רבים מעיקרי משנתו, ומבאר את מרכזיותה וחשיבותה של רטוריקת השלילה למכלול הגותו. 

למי שיש גישה למאגרי המידע של אחת מהאוניברסיטאות – ניתן לקרוא את המאמר בתצורתו הסופית בקישור זה. למי שאין גישה, הנה קישור לגרסה פתוחה שניתן להוריד. זאת אינה קריאה קלה, אבל לכל מי שאוהב את דוגן ומתעניין בהגותו – אני ממליץ.