קטגוריות
כללי שירה תרגומים

המתרגם כאיש שלג

זהו אחד משירי החורף היפים שאני מכיר. כתב אותו המשורר האמריקאי וולאס סטיבנס בשנת 1921. כאן ניתן להאזין לדקלום  יפה של המקור.
הכנתי לשיר כמה גרסאות תרגום. הנה אחת מהן.

אני מציע לקרוא לאט.

—-

איש השלג / וואלס סטיבנס

על לבך להיות ליבו של חורף
כדי שתוכל להבחין
בכפור שעל ענפי האורנים
המכוסים שלג

ועליך לדעת קור
זמן רב
כדי להביט במחטי הברוש עמוסי הקרח
אשוחים קוצניים
מנצנצים רחוק בשמש ינואר

ולא לחשוב כלל על סבל
עם רחש הרוח
עם רחש כמה
עלים בודדים

אלו רחשי הארץ כולה
המלאה באותה הרוח
הנושבת באותו מקום עירום

עבור המקשיב
אשר מקשיב בשלג
ומבחין
בכלום עצמו
בכלום אשר איננו
ובכלום
אשר ישנו

——
לא רק שהשיר מביא את עבודת התרגום אל הקצה, במיוחד בבית האחרון, אלא שהוא – בפני עצמו – משמש הנחייה לתרגום.

השורה הראשונה: "על לבך להיות ליבו של חורף/ כדי שתוכל להבחין בכפור" הוא הנחיית תרגום פשוטה מאד ועמוקה מאד. שכן, כדי להבחין על ליבנו להיות עם הדבר בו אנו מבחינים. זו פעולת הקדשה (קדושה?), בה המשורר או המתרגם עושה את ליבו לאחד החומר אותו הוא מתרגם. לא הייתי ממליץ למישהו לתרגם חומר אשר ליבו אינו "אחד איתו". במובן הזה, אני לא אוהד של תרגום עסקי או טכני, חרף הבנתי את חשיבותו. עשו את לבכם לכדי ליבו של אקהרט, שייקספיר או לאו-דזה, וראו כיצד זה מחייה את מילותיכם.

גם הבית האחרון הוא הנחיית טובה. יש קשר עדין מאד בין הקשבה ובין יצירה. הקשבה כה דקה, עד שניתן להבחין בכל שישנו ובלא-כלום אשר נוכח בו. כמו בהתבוננות אל הים הגדול, אל הגלים והקצף והשחפים. היכן גרגרי החול? היכן הבועות? כאשר מתבוננים ממושכות בים הרי שאין כל ים. איש השלג אינו מבחין בכך שהוא הולך ונמס. הוא יודע רק חורף.

השיר הוא הנחיית כתיבה יוצאת דופן. הנחיית תרגום מדוייקת. הוא מבטא את הקשב הדרוש למלאכה הזו. את הקשב הדרוש לכל מלאכה.

wallace-stevens
וולאס סטיבנס