קטגוריות
דוגן מהאיאנה מוסר

סימני המציאות

לפני כשבוע השתתפתי במפגש נוסף מסדרת "שבילים רבים – דהרמה אחת", שנערך בסמינר הקיבוצים. נושא המפגש הפעם היה שלושת סימני המציאות, ויחד איתי השתתפו סטיבן פולדר, שלמה בזם ונעמה אושרי. כאן  תוכלו לראות את כל ההרצאות מהאירוע.
את שיחתי הקדשתי לעיון בכתבי אסכולת הלוטוס של הבודהיזם הסיני והיפני ובאחד מחיבוריו המרכזיים של מורה הזן דוגן, ובאופן בו אלה מתארים את מה שנתפש כיום באסכולת הזן כ"חותם הרביעי", הלא הוא סימן הככות (המציאות כשלעצמה), שהשפיע בצורה עמוקה על תפיסת השחרור באסכולות הבודהיזם המזרח-אסייתי. להלן תיעוד דבריי.




וכאן ניתן לצפות בסבב השאלות-תשובות

קטגוריות
אירועים דוגן תרגומים

תרגום כתבי דוגן לעברית – הרצאה שניתנה באוניברסיטת חיפה

בסוף חודש דצמבר האחרון השתתפתי בכנס הישראלי השני לשפה, חברה ותרבות באסיה, שנערך באוני' חיפה. כותרת הרצאתי הייתה: "תרגום כתבי דוגן: הרהורים ואתגרים בהכנת כתב היד העברי".
ההרצאה נועדה להציג, גם אם בקצרה ובצורה כללית, את הקשיים הרבים והסבוכים שבעבודת התרגום לכתביו של דוגן, ולמען זאת השתמשתי בפתיחה המפורסמת שכתב דוגן לחיבור "בנדווה" 弁道話 ("שיחה על מלאכת הדרך"), בשנת 1231.

בחלק האחרון של ההרצאה הדגשתי את הנקודות הבאות:

דוגן הצביע פעמים רבות על ההעדר – על המרחב הפתוח אשר חורג מכל ביטוי בשפה. עבורו, כמו קודמיו במסורת הצ'אן, השימוש בשפה הוא אשר מלמד את מוגבלותה של השפה. למידת המילה מבהירה את "ריקותה" של המילה. לכן נאמר במסורת הזן כי הדרך היא "מעבר למילים ומשפטים".
הבלתי ניתן להגדרה, הבלתי ניתן לקוהרנטיות – האיכויות החשובות: "חוסר", "מסתורין", "עומק" ו"עמימות" (יפנית: יוּגֶּן) – כל אלה מאפיינות רבים מכתביו של דוגן.

תרגום כתביו של דוגן, אם כך, מצריך ידיעה קרובה של אלמנטים פילוסופיים ואסתטיים אלה. יש לקחת בחשבון את האופנים בהם דוגן עצמו ניסח את דבריו ולהכיר היטב את יחסו המורכב לשפה.
במובן זה, משימתו של המתרגם אינה בהכרח להבהיר ולהנהיר, אלא לשמר את עמימות כתב המקור – להוליד אותה מחדש בשפה המארחת. כאן אני מרחיב את טענתו של וולפגנג איזר (2007-1926, Iser) כי "מעשה הקריאה מותיר לנו לנסח את הבלתי ניתן לניסוח", וטוען בעקבותיו כי הדבר תקף גם למלאכת התרגום.

כשדוגן כתב: "כשהדהרמה נטמעת היטב אנו מבינים כי משהו חסר", הוא למעשה הביא לפתחנו כלל גדול לעבודת התרגום: הנכונות לבטא את עמימות המקור. במובן זה, עבודת התרגום היא מלאכה שכלתנית, מעשית אך גם אתית, שכן היא מבטאת את הנכונות לבוא בדיאלוג, להיות מוכן לפשרה, להכיר בחוסר הקוהרנטיות, אך בד-בבד להיות עקשן וחסר כל פשרות.

במילים אחרות: על המתרגם להכיר בכך שלא ניתן לתרגם, אך עדיין לשאוף לתרגום. זו הפשרה הגדולה שעומדת בלב עבודתו: להכיר ב"בלתי ניתן לתרגום" כפי שכינה זאת פול ריקר, ובכך שאכן "תמיד משהו חסר" כפי שהדגיש זאת דוגן. אך פשרה זו אל מול כתב המקור – הפשרה אל נוכח חוסר היתכנותו של מעשה התרגום – תושג רק לאחר שישתדל המתרגם שלא להתפשר בעבודתו.

ניתן לצפות בהרצאה במלואה בוידאו להלן:

ההרצאה זמינה גם כמאמר. ניתן להורידו כאן.

קטגוריות
דוגן זאזן מהאיאנה מוסר

סוגיות במחשבת הזן – מי רוצה להתעורר?

הקלטה של הרצאת מבוא שנערכה באוני' ת"א. ההרצאה דנה בכמה סוגיות בסיס מורכבות למחשבת הצ'אן (זן), בעיקר כפי שמשתקף בהגותם של המורים Hongzhi ו- Dahui מסין של המאה ה-12, וכן במדריך ישיבת הזן של המורה Zongze.

סוגיות אלה נוגעות גם להבדלים שבין אסכולות הזן היפניות (בעיקר רינזאי וסוטו), אשר התבססו, בין השאר, על הגותם של שלושת המורים.

https://youtu.be/8L9D0PkE7tk

קטגוריות
אירועים דוגן תרגומים

הזמנה להרצאה

הכנס הישראלי השני בנושא שפה, תרבות וחברה באסיה
אוניברסיטת חיפה

תרגום כתבי דוגן:
הרהורים ואתגרים בעקבות הכנת כתב היד העברי

ד"ר איתן בולוקן, אוניברסיטת תל אביב

האתגרים הכרוכים במלאכת התרגום העברי לכתביו של מורה הזן היפני דוגן – בן המאה השלוש עשרה – הינם גדולים מאד. לעיתים נדמה כי עצם השאיפה ליצירת תרגום עברי בהיר ומדויק לכתביו, כזה אשר יהיה נאמן לתוכן כמו לסגנון, אינה יותר ממשאלת לב. הדבר נכון למלאכת התרגום באשר היא, אך יתכן ששפתו של דוגן – ועלם הדימויים הרחב בו הוא משתמש – מציבים אתגר גדול במיוחד.

הדקדוק הקדום, שפע המונחים הבודהיסטיים, התחביר הנזיל והקטוע, ריבוי משפטי הזיקה, המבואות מתוך מסורות הצ'אן, ומעל לכל אלה – השאלה המתמדת בדבר הבנת פשר דבריו. חיבוריו של דוגן הם מהעמוקים שנכתבו במסורת הזן ובאותה הנשימה גם בין המתמיהים ביותר. במקרים רבים נותר המתרגם משתומם לנוכח כתב המקור, נדחק אל עבר ניסוחים מלאכותיים ופרפרזות אשר רחוקים מסגנון המקור ומכוונתו.

בהרצאה אדגים את המורכבות הרבה שבתרגום כתבי דוגן, תוך התמקדות בטיוטות בכתובים מתוך שני חיבורים מרכזיים להגותו: ה"גנג'וֹקוֹאַן" 現成公案 וה"בֶנְדּוֹוַה" 弁道話. אציג את מהדורות כתבי המקור השונות, את אופן ביאור אוצר המונחים הבודהיסטיים, את ניתוח התחביר והדקדוק וכן את החשיבות הגדולה (כמו גם הסכנה) שבהיוועצות בספרות פרשנית יפנית מודרנית. אשאל כיצד כל אלה מאפשרים – חרף היומרה – את התקנתה של גרסה עברית נהירה.

ההרצאה תתקיים במושב "מעבר למציאת המילה המתאימה: סוגיות בתרגום". יחד איתי ישתתפו מוריי וחבריי: מיכל דליות בר, יעקב רז ואירית וינברג. יום רביעי, ה-21 בדצמבר (13:30-15:30), מגדל המצפור. 

 

20161027_130814-1
חלק מהספרות הפרשנית לכתבי דוגן. כאב הראש של המתרגם.